• Rav Uriel Aviges

Les Proverbes 3

Updated: Sep 1



Les documents

חָכְמוֹת, בַּחוּץ תָּרֹנָּה; בָּרְחֹבוֹת, תִּתֵּן קוֹלָהּ. כא בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת, תִּקְרָא: בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בָּעִיר--אֲמָרֶיהָ תֹאמֵר. כב עַד-מָתַי, פְּתָיִם-- תְּאֵהֲבוּ-פֶתִי:וְלֵצִים--לָצוֹן, חָמְדוּ לָהֶם; וּכְסִילִים, יִשְׂנְאוּ-דָעַת. כג תָּשׁוּבוּ, לְתוֹכַחְתִּי: הִנֵּה אַבִּיעָה לָכֶם רוּחִי; אוֹדִיעָה דְבָרַי אֶתְכֶם. כד יַעַן קָרָאתִי, וַתְּמָאֵנוּ; נָטִיתִי יָדִי, וְאֵין מַקְשִׁיב. כה וַתִּפְרְעוּ כָל-עֲצָתִי; וְתוֹכַחְתִּי, לֹא אֲבִיתֶם. כו גַּם-אֲנִי, בְּאֵידְכֶם אֶשְׂחָק; אֶלְעַג, בְּבֹא פַחְדְּכֶם. כז בְּבֹא כשאוה (כְשׁוֹאָה), פַּחְדְּכֶם-- וְאֵידְכֶם, כְּסוּפָה יֶאֱתֶה;בְּבֹא עֲלֵיכֶם, צָרָה וְצוּקָה. כח אָז יִקְרָאֻנְנִי, וְלֹא אֶעֱנֶה; יְשַׁחֲרֻנְנִי, וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי. כט תַּחַת, כִּי-שָׂנְאוּ דָעַת; וְיִרְאַת יְהוָה, לֹא בָחָרוּ. ל לֹא-אָבוּ לַעֲצָתִי; נָאֲצוּ, כָּל-תּוֹכַחְתִּי. לא וְיֹאכְלוּ, מִפְּרִי דַרְכָּם; וּמִמֹּעֲצֹתֵיהֶם יִשְׂבָּעוּ. לב כִּי מְשׁוּבַת פְּתָיִם תַּהַרְגֵם; וְשַׁלְוַת כְּסִילִים תְּאַבְּדֵם. לג וְשֹׁמֵעַ לִי, יִשְׁכָּן-בֶּטַח; וְשַׁאֲנַן, מִפַּחַד רָעָה.

La sagesse prêche dans la rue; sur les voies publiques elle élève la voix. 21 Elle appelle à elle au milieu des bruyants carrefours, à l'entrée des portes. En pleine ville, elle fait entendre ses discours: 22 "Jusqu'à quand, niais, aimerez-vous la sottise, et vous, persifleurs, aurez-vous du goût pour la moquerie? Jusqu'à quand, insensés, haïrez-vous le savoir? 23 Cédez à mes remontrances; voici, je veux vous ouvrir les sources de mon esprit, vous enseigner mes paroles. 24 Puisque j'ai appelé et que vous avez refusé de m'entendre; puisque j'ai tendu la main et que personne n'y a fait attention; 25 puisque vous avez repoussé tous mes conseils et que vous n'avez pas voulu de mes remontrances, 26 en retour je rirai, moi, de votre malheur, je vous raillerai quand éclatera votre épouvante; 27 oui, quand éclatera votre épouvante, pareille à une tempête, et votre malheur, tel qu'un ouragan, quand fondront sur vous détresse et angoisse. 28 Alors on m'appellera et je ne répondrai point, on me cherchera, mais on ne me trouvera pas. 29 Aussi bien, ils ont détesté le savoir, ils n'ont eu aucun goût pour la crainte de l'Eternel. 30 Ils n'ont pas voulu de mes conseils, n'ont eu que du dédain pour toutes mes réprimandes. 31 Qu'ils se nourrissent donc du fruit de leur conduite, qu'ils se rassasient de leurs résolutions! 32 Assurément, la rébellion des niais les perdra, et la fausse quiétude des sots causera leur ruine. 33 Mais quiconque m'écoute demeurera en sécurité, exempt de la crainte du malheur."

וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ, וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו; מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב, מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל. 

mais son arc est resté plein de vigueur et les muscles de ses bras sont demeurés fermes grâce au Protecteur de Jacob, qui par là préparait la vie au rocher d'Israël

rashi

Est resté Traduction du Targoum : Sa prophétie est revenue sur eux, c’est-à-dire : les rêves qu’il avait eus à leur sujet se sont réalisés. Et le Targoum ajoute : « parce qu’il a observé la Tora en secret », sans que cela figure dans le texte hébreu. Il traduit « son arc est resté plein de vigueur » par : « Il a mis sa confiance dans le Puissant ». Et voici comment s’articule la traduction du Targoum Onqelos : « Sa prophétie s’est réalisée, parce que la puissance du Saint béni soit-Il lui a servi d’arc et d’appui sûr. ». Quant aux mots : « les muscles de ses bras sont demeurés fermes », il les rend par : « c’est pourquoi de l’or a été mis sur ses bras », le mot wayafozou (« sont demeurés fermes ») étant de la même racine que paz (« or fin »). Ces mots désignent l’anneau qui lui a été mis à la main, comme dans : « de l’or très fin (moufaz) » (I Melakhim 10, 18), [de sorte qu’on pourrait les traduire par : « ses mains sont devenues de l’or fin »].

תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף, וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו. 

Et sur le front du nazir de ses frères Traduction du Targoum : De celui qui a été séparé de ses frères. Le mot nazir implique une idée de séparation, comme dans : « qu’ils se séparent (weyinazerou) des choses saintes des enfants d’Israël » (Wayiqra 22, 2), ou dans : « ils s’en sont séparés (nazorou) » (Yecha’ya 1, 4).


Berahot 57

הָרוֹאֶה אַוּוֹז בַּחֲלוֹם — יְצַפֶּה לְחׇכְמָה שֶׁנֶּאֱמַר: ״חׇכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה״. וְהַבָּא עָלֶיהָ הָוֵי רֹאשׁ יְשִׁיבָה. אָמַר רַב אָשֵׁי: אֲנִי רְאִיתִיהָ, וּבָאתִי עָלֶיהָ, וּסְלֵקִית לִגְדוּלָּה.

One who sees a goose in a dream should anticipate wisdom, as it is stated: “Wisdoms cry aloud in the streets, she utters her voice in the broad places” (Proverbs 1:20); geese tend to sound their voices. One who dreams that he has relations with the goose will become head of the yeshiva. Rav Ashi said: I saw a goose and had relations with it in my dream and I ascended to greatness and became head of the yeshiva.

Sotah 48

אמר רב הונא זמרא דנגדי ודבקרי שרי דגרדאי אסיר רב הונא בטיל זמרא קם מאה אווזי בזוזא ומאה סאה חיטי בזוזא ולא איבעי אתא רב חסדא זלזיל ביה איבעאי אווזא בזוזא ולא משתכח

Rav Huna said: The song of those who pull ships and lead the herd is permitted, for their singing assists them to establish a rhythm in their work. However, that of weavers is forbidden, as they sing only for their own enjoyment. The Gemara relates that subsequently, Rav Huna nullified all types of song, and this led to a general blessing: The price of one hundred ducks stood at a dinar, and one hundred se’a of wheat at a dinar, and there was no desire for them even at such a cheap price, due to their great abundance. Later, when Rav Ḥisda came and belittled this prohibition, people began to sing again. As a result, prices increased greatly, and this led to a situation whereby one wanted a single duck for one dinar and it could not be found.

Midrash rabah chir hachirim 1 10

תָּנֵי רַבִּי חִיָּא רַבָּה רַק לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה שָׁרְתָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמַר שְׁלשָׁה סְפָרִים: מִשְׁלֵי, וְקֹהֶלֶת, וְשִׁיר הַשִּׁירִים

Rabi hyah a enseigné lors de sa vieillesse l’esprit saint c’est emparé de Salomon et il a écrit trois livres les proverbes l’ecclésiaste et le quantique des quantiques,

Livre des rois 1 11

C'est au temps de sa vieillesse que les femmes de Salomon entraînèrent son cœur vers des dieux étrangers, de sorte que son cœur n'appartint point sans réserve à l'Eternel, son Dieu, comme le cœur de David, son père. 5 Il servit Astarté, la divinité des Sidoniens, et Milkom, l'impure idole des Ammonites. 6 Bref, Salomon fit ce qui déplaît au Seigneur, loin de lui rester fidèle

Perek chirah 4

אֲוַז הַבָּר הַמְּשׁוֹטֶטֶת בַּמִּדְבָּר. כְּשֶׁרוֹאֵה אֶת יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אוֹמֶרֶת. קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר, פָּנוּ דֶּרֶךְ יי, יַשְׁרוּ בַּעֲרָבָה מְסִלָּה לֶאֱלֹהֵינוּ, וְעַל מְצִיאוּת מְזוֹנוֹתֶיהָ בַּמִּדְבָּר אוֹמֶרֶת. אָרוּר הַגֶּבֶר אַשֵּׁר יִבְטַח בָּאָדָם, בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בְּיי וְהָיָה יי מִבְטָחוֹ:

The Wild Goose flying in the wilderness, when it sees Yisra’el busy with Torah, is saying “A voice cries, Prepare in the wilderness the way of YHVH, make straight in the desert a path for our elo’ah. And upon finding its food in the wilderness, it says, “Cursed is the man who trusts in human beings…” Blessed is the man who trusts in YHVH, and YHVH shall be his assurance.”


Moed katan 16 a b

שוב פעם אחד גזר רבי שלא ישנו לתלמידים בשוק מאי דרש (שיר השירים ז, ב) חמוקי ירכיך כמו חלאים מה ירך בסתר

Once again, on another occasion, Rabbi Yehuda HaNasi decreed that students not be taught in the marketplace but only in a study hall. What verse did he expound to serve as the basis for this decree? The verse states: “Your rounded thighs are like jewels, the work of the hands of an artist” (Song of Songs 7:2). Just as a thigh is ordinarily hidden and kept covered with clothes,

16bט״ז ב

אף דברי תורה בסתר

so too, the words of Torah, which are “the work of the hands of an artist,” i.e., God, must remain hidden in the study hall.

יצא רבי חייא ושנה לשני בני אחיו בשוק לרב ולרבה בר בר חנה שמע ר' איקפד אתא ר' חייא לאיתחזויי ליה א"ל עייא מי קורא לך בחוץ ידע דנקט מילתא בדעתיה נהג נזיפותא בנפשיה תלתין יומין

Despite Rabbi Yehuda HaNasi’s decree, Rabbi Ḥiyya went out and taught his two nephews, Rav and Rabba bar bar Ḥana, in the marketplace. Rabbi Yehuda HaNasi heard what he had done and became angry with him. When Rabbi Ḥiyya came at some later date to visit him, Rabbi Yehuda HaNasi mockingly said to him: Iyya, who is calling you outside? By asking this question Rabbi Yehuda HaNasi was intimating that Rabbi Ḥiyya should leave his house. Rabbi Ḥiyya understood that Rabbi Yehuda HaNasi had taken the matter to heart and was insulted, and so he conducted himself as if he had been admonished, as a self-imposed punishment, for thirty days.

ביום תלתין שלח ליה תא הדר שלח ליה דלא ליתי

On the thirtieth day, Rabbi Yehuda HaNasi sent him a message, saying: Come and visit me. However, he later reversed his opinion and sent him another message, telling him not to come.

מעיקרא מאי סבר ולבסוף מאי סבר מעיקרא סבר מקצת היום ככולו ולבסוף סבר לא אמרינן מקצת היום ככולו

The Gemara asks: At the outset what did he hold, and ultimately what did he hold? Initially, Rabbi Yehuda HaNasi held that the legal status of part of the day is like that of an entire day, and since the thirtieth day already begun, Rabbi Ḥiyya’s time of admonition had ended. But ultimately he held that with regard to this issue we do not say that the legal status of part of the day is like that of an entire day.

לסוף אתא א"ל אמאי אתית א"ל דשלח לי מר דליתי והא שלחי לך דלא תיתי א"ל זה ראיתי וזה לא ראיתי קרי עליה (משלי טז, ז) ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו

In the end Rabbi Ḥiyya came on that same day. Rabbi Yehuda HaNasi asked him: Why have you come? Rabbi Ḥiyya responded: Because you, Master, sent me a message that I should come. He said to him: But I sent you a second message that you should not come. He responded: This messenger that you sent, i.e., the first one, I saw him and I did as he said, but that messenger, i.e., the second one, I did not see. Rabbi Yehuda HaNasi read the verse about Rabbi Ḥiyya: “When a man’s ways please the Lord, He makes even his enemies to be at peace with him” (Proverbs 16:7), as it was clear to him that Rabbi Ḥiyya had merited divine assistance.

מ"ט עבד מר הכי א"ל דכתיב (משלי א, כ) חכמות בחוץ תרונה א"ל אם קרית לא שנית ואם שנית לא שילשת ואם שילשת לא פירשו לך

§ Concerning the issue with which the entire incident had begun, Rabbi Yehuda HaNasi asked Rabbi Ḥiyya: What is the reason that you, the Master, acted as you did, ignoring my instructions not to teach Torah in the marketplace? Rabbi Ḥiyya said to him: As it is written: “Wisdom cries aloud in the streets” (Proverbs 1:20), which implies that Torah should be publicized in the streets. Rabbi Yehuda HaNasi said to him: If you read this verse once, you certainly did not read it a second time in greater depth; and if you read it a second time, you certainly did not read it a third time; and if you read it a third time, then it was not adequately explained to you, as it is clear that you do not understand it properly.

חכמות בחוץ תרונה כדרבא דאמר רבא כל העוסק בתורה מבפנים תורתו מכרזת עליו מבחוץ

The words: “Wisdom cries aloud in the streets,” should be understood in accordance with the opinion of Rava. As Rava said: With regard to everyone who occupies himself with Torah study inside the privacy of his home, his Torah knowledge will proclaim his greatness outside, as it will be revealed to the masses and they will see his greatness.

והא כתיב (ישעיהו מח, טז) לא מראש בסתר דברתי ההוא ביומי דכלה

The Gemara asks: But isn’t it written: “From the beginning I have not spoken in secret” (Isaiah 48:16), implying that the Torah should be taught and proclaimed in public? The Gemara answers: That verse is referring to the days of the kalla, the gathering for Torah study held during Elul and Adar, when many people come to listen to Torah discourses. During this time, it is not only permitted but even recommended to teach Torah to the masses. In this way, the verse can be explained in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi.

ור' חייא האי חמוקי ירכיך מאי עביד לה מוקי לה בצדקה ובגמילות חסדים

The Gemara asks: And what did Rabbi Ḥiyya do with this verse: “Your rounded thighs are like jewels”? How did he understand it? This verse implies that the Torah must be kept hidden in the study hall and not publicized in the marketplace. The Gemara explains: He interprets it not as a reference to Torah, but as referring to acts of charity and loving-kindness, which should certainly be performed in private.

Midrash raba berechit 18 2


רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר (בראשית ב, כב): וַיִּבֶן כְּתִיב, הִתְבּוֹנֵן מֵאַיִן לִבְרֹאתָהּ, אָמַר לֹא אֶבְרָא אוֹתָהּ מִן הָרֹאשׁ שֶׁלֹא תְּהֵא מְיַקֶּרֶת ראשָׁהּ, לֹא מִן הָעַיִן שֶׁלֹא תְּהֵא סַקְרָנִית, וְלֹא מִן הָאֹזֶן שֶׁלֹא תְּהֵא צַיְתָנִית, וְלֹא מִן הַפֶּה שֶׁלֹא תְּהֵא דַּבְּרָנִית, וְלֹא מִן הַלֵּב שֶׁלֹא תְּהֵא קַנְתָּנִית, וְלֹא מִן הַיָּד שֶׁלֹא תְּהֵא מְמַשְׁמְשָׁנִית, וְלֹא מִן הָרֶגֶל שֶׁלֹא תְּהֵא פַּרְסָנִית, אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁהוּא צָנוּעַ בָּאָדָם, אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם עוֹמֵד עָרוֹם אוֹתוֹ הַמָּקוֹם מְכֻסֶּה, וְעַל כָּל אֵבָר וְאֵבָר שֶׁהָיָה בוֹרֵא בָהּ הָיָה אוֹמֵר לָהּ תְּהֵא אִשָּׁה צְנוּעָה אִשָּׁה צְנוּעָה, אַף עַל פִּי כֵן (משלי א, כה): וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי, לֹא בָרָאתִי אוֹתָהּ מִן הָרֹאשׁ, וַהֲרֵי הִיא מְיַקֶּרֶת רֹאשָׁהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יג, טז): וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן, וְלֹא מִן הָעַיִן, וַהֲרֵי הִיא סַקְרָנִית, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יג, טז): וּמְסַקְּרוֹת עֵינַיִם, וְלֹא מִן הָאֹזֶן, וַהֲרֵי הִיא צַיְתָנִית, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, י): וְשָׂרָה שׁוֹמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל, וְלֹא מִן הַלֵּב, וַהֲרֵי הִיא קַנְתָּנִית, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל, א): וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחוֹתָהּ, וְלֹא מִן הַיָּד, וַהֲרֵי הִיא מְמַשְׁמְשָׁנִית, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לא, יט): וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים, וְלֹא מִן הָרֶגֶל, וַהֲרֵי הִיא פַּרְסָנִית, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לד, א): וַתֵּצֵא דִּינָה.

Rabbi Yehoshua of Sichnin said in the name of Rabbi Levi: "And He built" is written; He contemplated from where to create her. He said: I will not create her from the head, lest she be haughty; I will not create her from the eye, lest she be coquettish; I will not create her from the ear, lest she be an eavesdropper; I will not create her from the mouth, lest she be a chatter-box; I will not create her from the heart, lest she be jealous; I will not create her from the hand, lest she be a thief; I will not create her from the leg, lest she be a run-about; rather, I will create create her from the most modest place on a person, as even when a person stands naked this place is covered. And as He created each and every limb of the woman, He would say to her: be a modest woman, be a modest woman! Nevertheless, "And they have disregarded all of my counsel" (Proverbs 1:25). I did not create her from the head, and yet she is haughty, as it says: "And they walk with stretched-forth necks" (Isaiah 3:16). And not from the eye, yet she is coquettish, as it says: "and with wanton eyes" (ibid.). And not from the ear, and yet she is an eavesdropper, as it says: "And Sarah listened from the entrance of the tent" (Genesis 18:10). And not from the heart, and yet she is jealous, as it says: "And Rachel was jealous of her sister" (Genesis 30:1). And not from the hand, and yet she is a thief, as it says: "And Rachel stole the idols" (Genesis 31:19). And not from the leg, and yet she is a run-about, as it says: "And Dinah went out..." (Genesis 34:1).

וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם, נָשִׁים: שֵׁם אֵשֶׁת-אַבְרָם, שָׂרָי, וְשֵׁם אֵשֶׁת-נָחוֹר מִלְכָּה, בַּת-הָרָן אֲבִי-מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה.

Abram et Nacor se marièrent. La femme d'Abram avait nom Sarai, et celle de Nacor, Milka, fille de Harân, le père de Milka et de Yiska.

Rashi

Yiska C’est Sara, ainsi nommée parce qu’elle « voyait » (sokha) par l’esprit divin, et que tous « contemplaient » (sokhin) sa beauté. Ou encore : Yiska est à rapprocher de nesikhouth, qui suggère l’idée de noblesse, tout comme le mot Sara suggère celle de princesse.

Gur aryeh

אמנם דבר זה הוא נפלא מאד למבין, שהוא אשר אמרו חכמים ז"ל 'כל הנושא אשה לשם שמים כאילו ילדה', בפרק קמא דסוטה (ריש יב. ), ולפיכך יש לאשה ב' בחינות, והם ב' לידות; האחד לאישה, ואחד לאביה. וכל אחד ואחד כאילו ילדה, אבל הוא מצד ב' בחינות; כי הבעל נותן לאשה (שהיא) מציאות שלם, כמו שהצורה נותן לחומר, ולפיכך הוי כאילו ילדה מי שנושא אשה לשם שמים. ולפיכך הא דכתיב "ואת שרה כלתו אשת אברהם בנו" כתב לה שם מיוחד, כי שם זה היה לשרה בשביל אברהם, כי לעולם היה שם שרי נמשך אחר שם אברהם, שכשהוסיף ה' לאברהם (להלן יז, ה) - הוסיף ה' לשרי (שם שם טו), ולפיכך שם שרי מפני אברהם, אבל שם "יסכה" לא היה לה מפני אברהם, שהרי אברהם היה טפל לשרה בנביאות (רש"י להלן כא, יב), ולפיכך מזכיר שם "יסכה" אצל אביה, והוא עניין נפלא למבין:


תיקוני זוהר תקונא תמניא וארבעין דף פה עמוד א


יציאות השבת שתים אינון עקירה והנחה דעביד לון בבת אחת מאן דאעקר חפץ מאתריה ואנח ליה לבר מאתריה ומרשותיה כאלו אעקר אילנא דחיי דאיהו אות ברית ואנח ליה ברשו נוכראה מאן דעביד דא גרים דאעקר נשמתיה מרשות דילה ואנח לה ברשו אחרא דאיהי מרה וטחול ודא גרם לישראל דאתעקרו מארעא דישראל ואתגליאו בארעא נוכראה דאיהי רשות הרבים והכי איהו מאן דאעיל אות ברית קדש דיליה ברשו נוכראה שבתא"י איהו טחול חמ"ה אתתא בישא מרה שבתא"י עליה אתמר והבור רק אין בו מים מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו ואיהו רעב וצמאון וקינה והספד

תיקוני זוהר תקונא תמניא וארבעין דף פה עמוד ב


וחשוכא וקבלא ואיהי גלותא לישראל וצריכין ישראל למעבד לה שנוי בכלא והא אוקמוה ואיהו דבור דחול דאיהו אסור בשבת וכד לא אשכחת אתר לשרייא תמן איהי ברחת כגוונא דשפחה דאברהם דאתמר בה מפני שרי גברתי אנכי ברחת





53 views

©2018 by Uriel Aviges.