Les documents
שְׁמַע בְּנִי, מוּסַר אָבִיךָ; וְאַל-תִּטֹּשׁ, תּוֹרַת אִמֶּךָ. ט כִּי, לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ; וַעֲנָקִים, לְגַרְגְּרֹתֶךָ. י בְּנִי-- אִם-יְפַתּוּךָ חַטָּאִים, אַל-תֹּבֵא. יא אִם-יֹאמְרוּ, לְכָה אִתָּנוּ:נֶאֶרְבָה לְדָם; נִצְפְּנָה לְנָקִי חִנָּם. יב נִבְלָעֵם, כִּשְׁאוֹל חַיִּים; וּתְמִימִים, כְּיוֹרְדֵי בוֹר. יג כָּל-הוֹן יָקָר נִמְצָא; נְמַלֵּא בָתֵּינוּ שָׁלָל. יד גּוֹרָלְךָ, תַּפִּיל בְּתוֹכֵנוּ; כִּיס אֶחָד, יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ. טו בְּנִי--אַל-תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם; מְנַע רַגְלְךָ, מִנְּתִיבָתָם. טז כִּי רַגְלֵיהֶם, לָרַע יָרוּצוּ; וִימַהֲרוּ, לִשְׁפָּךְ-דָּם. יז כִּי-חִנָּם, מְזֹרָה הָרָשֶׁת-- בְּעֵינֵי, כָּל-בַּעַל כָּנָף. יח וְהֵם, לְדָמָם יֶאֱרֹבוּ; יִצְפְּנוּ, לְנַפְשֹׁתָם. יט כֵּן--אָרְחוֹת, כָּל-בֹּצֵעַ בָּצַע; אֶת-נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח.
Ecoute, mon fils, les remontrances de ton père, ne délaisse pas les instructions de ta mère; 9 car elles forment un gracieux diadème pour ta tête et un collier pour ton cou. 10 Mon fils, si des criminels cherchent à t'entraîner, ne leur cède point; 11 s'ils disent: "Viens donc avec nous, nous allons combiner des meurtres, attenter sans motif à la vie de l'innocent; 12 comme le Cheol nous les engloutirons vivants, tout entiers comme ceux qui descendent dans la tombe. 13 Nous ferons main basse sur tout objet de prix; nous remplirons nos maisons de butin. 14 Tu associeras ton sort au nôtre: nous ferons tous bourse commune," 15 mon fils, ne fraye pas avec eux, écarte tes pas de leur sentier; 16 car leurs pieds se précipitent vers le mal, ils ont hâte de répandre le sang. 17 Certes les filets paraissent dressés sans aucun but aux yeux de la gent ailée: 18 eux aussi en veulent à leur propre sang, et c'est à eux-mêmes qu'ils dressent un piège. 19 Tel est le sort auquel court quiconque poursuit le lucre: il coûte la vie à ceux qui l'ambitionnent. 20
vente de josef
Et Pharaon ôta son anneau de sa main et le passa à celle de Joseph; il le fit habiller de byssus et suspendit le collier d’or de son cou. 43 Il le fit monter sur son second char; on cria devant lui: Abrêk et il fut installé chef de tout le pays d'Égypte. 44 Pharaon dit à Joseph: "Je suis le Pharaon; mais, sans ton ordre, nul ne remuera la main ni le pied dans tout le pays d'Égypte." 45 Pharaon surnomma Joseph Çâfenath Panéah et il lui donna pour femme Asenath, fille de Pôti Féra, prêtre d'On. Joseph fit une excursion dans le pays d'Égypte.
Juda dit à ses frères: "Quel avantage, si nous tuons notre frère et si nous scellons sa mort? 27 Venez, vendons le aux Ismaélites et que notre main ne soit pas sur lui, car il est notre frère, notre chair!" Et ses frères consentirent. 28 Or, plusieurs marchands madianites vinrent à passer, qui tirèrent et firent remonter Joseph de la citerne, puis le vendirent aux Ismaélites pour vingt pièces d'argent.
בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי-עָיִן; בָּנוֹת, צָעֲדָה עֲלֵי-שׁוּר. כג וַיְמָרְרֻהוּ, וָרֹבּוּ; וַיִּשְׂטְמֻהוּ, בַּעֲלֵי חִצִּים. כד וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ, וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו; מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב, מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל. כה מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ, וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ, בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל, בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת; בִּרְכֹת שָׁדַיִם, וָרָחַם. כו בִּרְכֹת אָבִיךָ, גָּבְרוּ עַל-בִּרְכֹת הוֹרַי, עַד-תַּאֲוַת, גִּבְעֹת עוֹלָם; תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף, וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו.
C'est un rameau fertile que Joseph, un rameau fertile au bord d'une fontaine; il dépasse les autres rameaux le long de la muraille. 23 Ils l'ont exaspéré et frappé de leurs flèches; ils l'ont pris en haine, les fiers archers: 24 mais son arc est resté plein de vigueur et les muscles de ses bras sont demeurés fermes grâce au Protecteur de Jacob, qui par là préparait la vie au rocher d'Israël; 25 grâce au Dieu de ton père, qui sera ton appui et au Tout-Puissant, qui te bénira des bénédictions supérieures du ciel, des bénédictions souterraines de l’abîme, des bénédictions des mamelles et des entrailles! Les vœux de ton père, 26 surpassant ceux de mes ancêtres, atteignent la limite des montagnes éternelles; ils s'accompliront sur la tête de Joseph, sur le front de l'Élu de ses frères
rashi
Rocher d’Israël Le mot èven (« rocher ») est composé, selon le Targoum, de av (« père ») et de ben (« fils »), c’est-à-dire Ya‘aqov et ses fils. Et nos maîtres ont expliqué l’expression « son arc est resté plein de vigueur » comme voulant dire qu’il a su, en présence de la femme de son maître, maîtriser son instinct. Le mot qacheto (« son arc ») s’applique ici à la semence, laquelle est lancée comme une flèche. Quant aux « muscles de ses bras demeurés fermes », ils désignent la semence qui s’est écoulée par ses doigts. « Par les mains du protecteur de Ya’aqov » : l’image de son père lui est alors apparue (Sota 36b).
la faute d’eve
Mais le serpent était rusé, plus qu'aucun des animaux terrestres qu'avait faits l'Éternel-Dieu. Il dit à la femme: "Est-il vrai que Dieu a dit: vous ne mangerez rien de tous les arbres du jardin?" 2 La femme répondit au serpent: "Les fruits des arbres du jardin, nous pouvons en manger; 3 mais quant au fruit de l'arbre qui est au milieu du jardin, Dieu a dit: Vous n'en mangerez pas, vous n'y toucherez point, sous peine de mourir." 4 Le serpent dit à la femme: "Non, vous ne mourrez point; 5 mais Dieu sait que, du jour où vous en mangerez, vos yeux seront dessillés, et vous serez comme Dieu, connaissant le bien et le mal." 6 La femme jugea que l'arbre était bon comme nourriture, qu'il était attrayant à la vue et précieux pour l'intelligence; elle cueillit de son fruit et en mangea; puis en donna à son époux, et il mangea
תנו רבנן סוטה נתנה עיניה במי שאינו ראוי לה מה שביקשה לא ניתן לה ומה שבידה נטלוהו ממנה שכל הנותן עיניו במה שאינו שלו מה שמבקש אין נותנין לו ומה שבידו נוטלין הימנו
§ The Sages taught in a baraita in the Tosefta (4:16–19): The sota placed her eyes, fixed her gaze, on one who is unfit for her, i.e., another man, so this is her punishment: That which she desired, i.e., to be with her paramour, is not given to her, as she becomes forbidden to him forever. And that which she had, i.e., her husband, was taken away from her, as she is now forbidden to him as well. This teaches that anyone who places his eyes on that which is not his is not given what he desires, and that which he had is taken from him.
9bט׳ ב
וכן מצינו בנחש הקדמוני שנתן עיניו במה שאינו ראוי לו מה שביקש לא נתנו לו ומה שבידו נטלוהו ממנו אמר הקב"ה אני אמרתי יהא מלך על כל בהמה וחיה ועכשיו (בראשית ג, יד) ארור הוא מכל הבהמה ומכל חית השדה
And, so too, we found with regard to the primeval snake who seduced Eve, for he placed his eyes on that which was unfit for him, as he wanted to marry Eve. Consequently, that which he desired was not given to him, and that which was in his possession was taken from him. The Holy One, Blessed be He, said: I initially said that the snake will be king over every domesticated animal and non-domesticated animal, but now he is cursed more than all the domesticated animals and all the non-domesticated animals of the field, as it is stated: “And the Lord God said unto the serpent: Because you have done this, you are cursed from among all cattle, and from among all beasts of the field; upon your belly shall you go, and dust shall you eat all the days of your life” (Genesis 3:14).
אני אמרתי יהלך בקומה זקופה עכשיו על גחונו ילך אני אמרתי יהא מאכלו מאכל אדם עכשיו עפר יאכל הוא אמר אהרוג את אדם ואשא את חוה עכשיו איבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה
The baraita explains the elements of this curse. I said that the snake will walk upright, but now he shall go on his belly; I said that his food will be the same as the food eaten by a person, but now he shall eat dust. The snake said: I will kill Adam and marry Eve, but now: “I will put enmity between you and the woman and between your seed and her seed” (Genesis 3:15).
וכן מצינו בקין וקרח ובלעם ודואג ואחיתופל וגחזי ואבשלום ואדוניהו ועוזיהו והמן שנתנו עיניהם במה שאינו ראוי להם מה שביקשו לא ניתן להם ומה שבידם נטלוהו מהם
The baraita continues: And so we found with regard to Cain, who desired to inherit the whole world alone (see Genesis 4); and Korah, who desired the priesthood (see Numbers 16); and Balaam, who desired Balak’s money (see Numbers 22); and Doeg, who was jealous of David (see I Samuel 21–22); and Ahithophel, who was also jealous of David (see II Samuel 16); and Gehazi, who took Naaman’s money (see II Kings 5); and Absalom, who wanted the kingdom (see II Samuel 15); and Adonijah, who also wanted the kingdom (see I Kings 1); and Uzziah, who wanted to be the High Priest (see II Chronicles 26); and Haman, who wanted to kill all the Jews (see Esther 3:13). All of these were people who placed their eyes on that which is unfit for them, and consequently what they desired was not given to them, and what they had was taken from them.
Le premier qui ayant enclos un terrain, sʼavisa de dire, ceci est à moi, & trouva des gens assez simples pour le croire, fut le vrai fondateur de la société civile. Que de crimes, de guerres, de meurtres, que de miseres & dʼhorreurs nʼeût point épargnés au genre humain celui qui, arrachant les pieux ou comblant le fossé, eût crié à ses semblables: Gardez-vous dʼécouter cet imposteur; vous êtes perdus si vous oubliez que les fruits sont à tous, & que la terre nʼest à personne! Mais il y a grande apparence quʼalors les choses en étoient déjà venues au point de ne pouvoir plus durer comme elles étoient: car cette idée de propriété, dépendant de beaucoup dʼidées antérieures qui nʼont pu naître que successivement, ne se forma pas tout dʼun coup dans lʼesprit humain: il falut faire bien des progres, acquérir bien de lʼindustrie & des lumieres, les transmettre & les augmenter dʼâge en âge, avant que dʼarriver à ce dernier terme de lʼétat de nature. Reprenons donc les choses de plus haut, & tâchons de rassembler, sous un seul point [88] de vue cette lente succession dʼévénemens & de connoissances dans leur ordre le plus naturel. Le premier sentiment de lʼhomme fut celui de son existence, son premier soin celui de sa conservation. Les productions de la terre lui fournissoient tous les secours nécessaires, lʼinstinct le porta à en faire usage. La faim, dʼautres appétits lui faisant éprouver tour-à-tour diverses manieres dʼexister, il y en eut une qui lʼinvita à perpétuer son espece; & ce penchant aveugle, dépourvu de tout sentiment du coeur, ne produisoit quʼun acte purement animal. Le besoin satisfait, les deux sexes ne se reconnoissoient plus, & lʼenfant même nʼétoit plus rien à la mere si-tôt quʼil pouvoit se passer dʼelle. Jean-Jacques Rousseau, DISCOURS SUR L'ORIGINE ET LES FONDEMENS DE L'INÉGALITÉ PARMI LES HOMMES, in Collection complète des oeuvres, Genève, 1780-1789, vol. 1, in-4
Avot 3 16 rabi akivah
Il avait coutume de dire : « Tout est donné en échange d’un gage et un filet est tendu sur toute vie ; la boutique est ouverte, le commerçant fait crédit, le registre est ouvert, la main écrit, celui qui le désire vient et emprunte et les collecteurs repassent faire payer à l’homme [sa dette], qu’il en ait ou non conscience, et ils ont sur quoi se fonder ; le jugement est un jugement de vérité ; et tout est arrangé pour le festin. »
הוּא הָיָה אוֹמֵר: הַכֹּל נָתוּן בָּעֵרָבוֹן, וּמְצוּדָה פְרוּסָה עַל כָּל הַחַיִּים, הֶחָנוּת פְּתוּחָה, וְהַחֶנְוָנִי מַקִּיף, וְהַפִּנְקָס פָּתֽוּחַ, וְהַיָּד כּוֹתֶֽבֶת, וְכָל הָרוֹצֶה לִלְווֹת יָבֹא וְיִלְוֶה, וְהַגַּבָּאִין מַחֲזִירִין תָּדִיר בְּכָל יוֹם, וְנִפְרָעִין מִן הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ וְשֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, וְיֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֽוֹכוּ, וְהַדִּין דִּין אֱמֶת, וְהַכֹּל מְתֻקָּן לִסְעוּדָה.
מדרש משלי (בובר) פרשה א סימן יט
כן ארחות כל בוצע בצע את נפש בעליו יקח. ד"א כן ארחות כל בוצע בצע. משל לאדם שנטל חכה והשליכה לים, וראה אותו דג גדול, כסבור שהוא כלום ובלעה ונתפש, אילו היה מרגיש אליו, כלום היה מאבד את נפשו, לכך נאמר את נפש בעליו יקח, כך כל מי שנוטל שוחד אין בידו כלום, ומאבד את הממון, ובסוף הוא מאבד נפשו. א"ר יוחנן כל הגוזל מחבירו שוה פרוטה מעלה עליו הכתוב כאילו נוטל נשמתו ממנו, שנאמר כן ארחות כל בוצע בצע את נפש בעליו יקח.
פירוש רש"י על אבות פרק ג משנה טז
הכל נתון בערבון. שהכל ערבים זה לזה [כדאמרי' במס' סוטה דף לז]. נ"א על כל מעשה יש לו ערב להקב"ה דנשמתו של אדם ערב בכל אבריה זכו זכתה היא לא זכו לא זכתה היא ונדונת: ומצודה פרוסה [על החיים. המות] שאינו יכול להשמט מיום המיתה ומיום הדין: החנות פתוחה. שכל מי שירצה לשתות יין יכנס לשם כך האדם אם יבא ליטמא פותחין לו: והחנוני מקיף. יין בהקפה באמנה לבני אדם כך הקדוש ברוך הוא ארך אפים לרשעים: והפנקס פתוח. כל שעה לפני החנוני: והיד כותבת. באותו פנקס החשבון של כל או"א על כל פרוטה ופרוטה כמה חייב לו מיינו כך כותבין למעלה בספר הזכרונות על כל חטא וחטא שאדם עושה למטה: והגבאים של החנוני הולכין ומחזירין תמיד אחרי בעלי חובות של חנוני לגבות מכל או"א מעותיו בין מדעתו וכו': [נ"א והחנות פתוחה. העולם הזה לפני האדם: והחנוני מקיף. אדון העולם צופה ומביט וכותב בפנקסו: הפנקס. לוח מחופה בשעוה וכותבין בו: והגבאין. אלו שלוחי מקום]: נ"א והגבאין מחזירין בכל יום. לביתו שהחנוני בא וגובה חובו בין מדעתו בין שלא מדעתו כך מן השמים כותבין עליו וגובין ממנו לבסוף: ויש להם על מה שיסמוכו. שגובין בדין. נ"א ויש להם לגבאים על מה שיסמוכו שהרי סומכין על החנוני שהזקיקן לכך: והדין דין אמת. בדין הוא לגבות מעותיו של יינות ששתו: והכל מתוקן ליום הדין. נ"א ואעפ"כ הכל מתוקן לסעודה אחד צדיקים ואחד רשעים יש להם חלק לעוה"ב לכירה הגדולה:
Tout es en gage car tous les juifs sont garants les uns pour les autres.
Tout est prepare pour le grand repas. Un seul repas, car a la fin les justes et les mauvais mangent ensemble puisque tout le monde a une part dans le monde futur, pourtant le jugement est droit.
Kommentare