(Video en deux parties)
Les documents
Abraham prit une nouvelle épouse, nommée Ketoura. 2 EIIe lui enfanta Zimrân, Yokchân, Medân, Midyân, Yichbak et Chouah. 3 Yokchân engendra Cheba et Dedân; et les fils de Dedân furent les Achourim, les Letouchim et les Leoummim. 4 Les enfants de Midyân: Efa, Efer, Hanoc, Abida et Eldaa. Tous ceux-là furent les enfants de Ketoura. 5 Abraham donna tout ce qu'il possédait à Isaac. 6 Quant aux fils des concubines qu'avait eues Abraham, il leur fit des présents; et tandis qu'il vivait encore, il les relégua loin d'Isaac, son fils, vers l'orient, dans le pays de Kédem.
Rashi
Des concubines Il manque le yod à la terminaison du pluriel en im de pilagchim (« concubines »). C’est parce qu’Avraham n’a qu’une seule concubine, Hagar, c’est-à-dire Qetoura. Les épouses ont une ketouva (« contrat de mariage »), pas les concubines, comme indiqué dans la guemara (Sanhèdrin 21a) à propos des épouses et concubines de Dawid.
Avraham fit des dons Nos rabbins ont expliqué qu’il leur a transmis « le nom de l’impureté » (Sanhèdrin 91a). Autre explication : tous les dons qu’on lui avait faits à cause de Sara, ainsi que les autres dons qu’on lui avait faits, il les leur a donnés tous, car il ne voulait pas en tirer profit.
Sanhedrin 91
Gemara asks: What were these gifts that Abraham gave to the sons of the concubines? Rabbi Yirmeya bar Abba says: This teaches that Abraham provided them with the name of the supernatural spirit of impurity, enabling them to perform witchcraft.
Sanhedrin 67b
אמר רבי אייבו בר נגרי אמר רבי חייא בר אבא בלטיהם אלו מעשה שדים בלהטיהם אלו מעשה כשפים וכן הוא אומר (בראשית ג, כד) ואת להט החרב המתהפכת
Rabbi Aivu bar Nagri says that Rabbi Ḥiyya bar Abba says that in the verse: “And the magicians of Egypt did in that manner with their secret arts [belateihem]” (Exodus 7:22), these words are describing acts of employing demons, which are invisible, and their actions are therefore hidden [balat]. With regard to the similar term “belahateihem” (Exodus 7:11), these are acts of sorcery, which sorcerers perform themselves, without using demons. And likewise it says: “And the flaming [lahat] sword that turned every way” (Genesis 3:24), referring to a sword that revolves by itself.
אמר אביי דקפיד אמנא שד דלא קפיד אמנא כשפים
Abaye says: A sorcerer who is particular about using a certain utensil for his sorcery is employing a demon; one who is not particular about using a certain utensil is performing an act of sorcery.
Guittin 68b
After mentioning the spirit named kordeyakos on the previous daf the Gemara relates other matters connected to spirits and demons. It is written: “I got myself sharim and sharot, and human pleasures, shidda and shiddot” (Ecclesiastes 2:8). The Gemara explains: “Sharim and sharot”: These are types of musical instruments. “And human pleasures”: These are pools and bathhouses. “Shidda and shiddot”: Here, in Babylonia, they interpreted these words in the following manner: Male demons [shidda] and female demons [shiddetin]. In the West, Eretz Yisrael, they said that these words are referring to carriages [shiddeta].
The Master said: Here they interpreted it: Male demons and female demons. The Gemara asks: Why was it necessary for Solomon, the author of Ecclesiastes, to have male demons and female demons? The Gemara answers: As it is written with regard to the building of the Temple: “For the house, when it was being built, was built of stone made ready at the quarry; and there was neither hammer nor axe nor any tool of iron heard in the house, while it was being built” (I Kings 6:7). Solomon said to the sages: How shall I make it so that the stone will be precisely cut without using iron? They said to him: There is a creature called a shamir that can cut the stones, which Moses brought and used to cut the stones of the ephod.
אמר להו היכא אישתכח אמרו ליה אייתי שידה ושידתין כבשינהו אהדדי אפשר דידעי ומגלו לך אייתי שידה ושידתין כבשינהו אהדדי אמרי אנן לא ידעינן דילמא אשמדאי מלכא דשידי ידע
Solomon said to them: Where is it found? They said to him: Bring a male demon and a female demon and torment them together. It is possible that they know where, and due to the suffering they will reveal the place to you. Solomon brought a male demon and a female demon and tormented them together, and they said: We do not know where to find the shamir. Perhaps Ashmedai, king of the demons, knows.
אמר להו היכא איתיה אמרי ליה איתיה בטורא פלן כריא ליה בירא ומליא ליה מיא ומיכסיא בטינרא וחתמיה בגושפנקיה וכל יומא סליק לרקיע וגמר מתיבתא דרקיעא ונחית לארעא וגמר מתיבתא דארעא ואתי סייר ליה לגושפנקיה ומגלי ליה ושתי ומכסי ליה וחתים ליה ואזיל
Solomon said to them: Where is Ashmedai? They said to him: He is on such-and-such a mountain. He has dug a pit for himself there, and filled it with water, and covered it with a rock, and sealed it with his seal. And every day he ascends to Heaven and studies in the heavenly study hall and he descends to the earth and studies in the earthly study hall. And he comes and checks his seal to ensure that nobody has entered his pit, and then he uncovers it and drinks from the water in the pit. And then he covers it and seals it again and goes.
שדריה לבניהו בן יהוידע יהב ליה שושילתא דחקיק עלה שם ועזקתא דחקיק עלה שם וגבבי דעמרא וזיקי דחמרא אזל כרא בירא מתתאי ושפינהו למיא וסתמינהו בגבבי דעמרא וכרא בירא מעילאי ושפכינהו לחמרא וטמינהו סליק יתיב באילנא
Solomon sent for Benayahu, son of Jehoiada, a member of the royal entourage, and gave him a chain onto which a sacred name of God was carved, and a ring onto which a sacred name of God was carved, and fleeces of wool and wineskins of wine. What did Benayahu do? He went and dug a pit lower down the mountain, below the pit dug by Ashmedai, drained the water, and plugged it with the fleeces of wool so that Ashmedai’s pit was emptied. And he dug a pit higher up the mountain, above Ashmedai’s pit. And he poured the wine into it so that the wine filled Ashmedai’s pit, and he plugged the lower and upper pits that he dug. He climbed up and sat in a tree.
כי אתא סייריה לגושפנקא גלייה אשכחיה חמרא אמר כתיב (משלי כ, א) לץ היין הומה שכר וכל שוגה בו לא יחכם וכתיב (הושע ד, יא) זנות ויין ותירוש יקח לב לא אישתי כי צחי לא סגיא ליה אישתי רוה וגנא
When Ashmedai came he checked his seal, opened the pit, and found it to be filled with wine. He said that it is written: “Wine is a mocker, strong drink is riotous; and whosoever wallows in it is not wise” (Proverbs 20:1), and it is written: “Harlotry, wine, and new wine take away the heart” (Hosea 4:11). He concluded: I will not drink this wine. Eventually, when he became thirsty, he was unable to resist the wine and he drank, became intoxicated, and fell asleep.
נחית אתא שדא ביה שושילתא סתמיה כי אתער הוה קא מיפרזל א"ל שמא דמרך עלך שמא דמרך עלך
Benayahu descended from the tree, came, and threw the chain around Ashmedai, and enclosed him within it. When Ashmedai awoke he struggled to remove the chain. Benayahu said to him: The name of your Master is upon you, the name of your Master is upon you, do not tear the chain. God’s name is written on this chain, and it is forbidden to destroy it.
כי נקיט ליה ואתי מטא דיקלא חף ביה שדייה מטא לביתא שדייה מטא גבי כובא דההיא ארמלתא נפקא
When Benayahu took Ashmedai and came to Jerusalem he reached a palm tree and Ashmedai rubbed against it and knocked it down. He reached a house and knocked it down. He reached a small shack [kuva] belonging to a certain widow. This widow emerged,
68bס״ח ב
איחננא ליה כפא לקומתיה מיניה איתבר ביה גרמא אמר היינו דכתיב (משלי כה, טו) ולשון רכה תשבר גרם
and she begged him not to knock down the house. He bent his body away from her, to the other side, and broke one of his bones. He said: This is as it is written: “Soft speech can break a bone” (Proverbs 25:15).
חזא סמיא דהוה קא טעי באורחא אסקיה לאורחיה חזא רויא דהוה קא טעי באורחא אסקיה לאורחיה חזא חדוותא דהוו קמחדי לה בכה שמעיה לההוא גברא דהוה קאמר לאושכפא עביד לי מסאני לשב שני אחיך חזא ההוא קסמא דהוה קסים אחיך
Ashmedai saw a blind man who was lost on the road and he brought him to the correct road. He saw a drunk who was lost on the road and he brought him to the correct road. He saw the joy of a wedding celebration in which they were celebrating, and he cried. He heard a certain man say to a shoemaker [ushkafa]: Make me shoes that will last for seven years, and he laughed. He saw a certain sorcerer performing magic, and he laughed.
כי מטא להתם לא עיילוה לגביה דשלמה עד תלתא יומי יומא קמא אמר להו אמאי לא קא בעי לי מלכא לגביה א"ל אנסיה מישתיא שקל לבינתא אותיב אחברתה אתו אמרו ליה לשלמה אמר להו הכי אמר לכו הדור אשקיוה
When Ashmedai arrived there, in Jerusalem, they did not bring him before Solomon until three days had passed. On the first day he said to them: Why doesn’t the king want me to come to him? They said to him: He drank too much and was overcome by drink. Ashmedai took a brick and placed it on top of another brick. The servants came and told Solomon what he had done. Solomon interpreted the action and said to them: This is what he said to you through this allusion: Return and give the king more to drink.
למחר אמר להו ואמאי לא קא בעי לי מלכא לגביה אמרו ליה אנסיה מיכלא שקל לבינתא מחברתה אותבה אארעא אתו אמרו ליה לשלמה אמר להו הכי אמר לכו נגידו מיניה מיכליה
The following day Ashmedai said to them: And why doesn’t the king want me to come to him? They said to him: He ate too much and was overcome by food. Ashmedai took the brick off the other brick and placed it on the ground. The servants came and told Solomon what Ashmedai had done. He interpreted Ashmedai’s actions and said to them: This is what he said to you through this allusion: Take his food away from him.
[לסוף] תלתא יומי עייל לקמיה שקל קניא ומשח ארבעה גרמידי ושדא קמיה א"ל מכדי כי מיית ההוא גברא לית ליה בהדין עלמא אלא ד' גרמידי השתא כבשתיה לכולי עלמא ולא שבעת עד דכבשת נמי לדידי
At the end of three days Ashmedai came before Solomon. Ashmedai took a reed and measured four cubits [garmidei], and threw it before him. He said to Solomon: See, when that man, Solomon, dies, he will have nothing in this world except the four cubits of his grave. Now you have conquered the entire world and yet you are not satisfied until you also conquer me?
א"ל לא קא בעינא מינך מידי בעינא דאיבנייה לבית המקדש וקא מיבעי לי שמירא א"ל לדידי לא מסיר לי לשרא דימא מסיר ליה ולא יהיב ליה אלא לתרנגולא ברא דמהימן ליה אשבועתיה
Solomon said to him: I need nothing from you. I want to build the Temple and I need the shamir for this. Ashmedai said to him: The shamir was not given to me, but it was given to the angelic minister of the sea. And he gives it only to the wild rooster, also known as the dukhifat or the hoopoe, whom he trusts by the force of his oath to return it.
ומאי עבד ביה ממטי ליה לטורי דלית בהו ישוב ומנח לה אשינא דטורא ופקע טורא ומנקיט מייתי ביזרני מאילני ושדי התם והוי ישוב והיינו דמתרגמינן נגר טורא
And what does the wild rooster do with it? He brings it to mountains that are not fit for habitation, and he places the shamir on the craggy rock and the mountain splits. And he takes and brings seeds of trees, throws them there, and it becomes fit for habitation. And this is why we interpret the word dukhifat as a cutter of mountains [naggar tura], i.e., the Aramaic translation of the word dukhifat in the Bible is naggar tura, cutter of mountains.
בדקו קינא דתרנגולא ברא דאית ליה בני וחפויה לקיניה זוגיתא חיורתי כי אתא בעי למיעל ולא מצי אזל אייתי שמירא ואותביה עלויה רמא ביה קלא שדייה שקליה אזל חנק נפשיה אשבועתיה
They investigated and found the nest of a wild rooster in which there were chicks, and he covered its nest with translucent glass. When the rooster came it wanted to enter the nest but was unable to do so. It went and brought the shamir and placed it on top to crack the glass. Solomon’s servant threw a clump of dirt at the rooster and the rooster knocked over the shamir. The man took it and the wild rooster went and strangled itself over the fact that it had not kept its oath, by not returning the shamir.
Haguigah 5
ב יוסף כי מטי להאי קרא בכי (משלי יג, כג) ויש נספה בלא משפט אמר מי איכא דאזיל בלא זמניה אין כי הא דרב ביבי בר אביי הוה שכיח גביה מלאך המות אמר ליה לשלוחיה זיל אייתי לי מרים מגדלא שיער נשייא אזל אייתי ליה מרים מגדלא דרדקי
When Rav Yosef reached this verse, he cried: “But there are those swept away without justice” (Proverbs 13:23). He said: Is there one who goes before his time and dies for no reason? The Gemara answers: Yes, like this incident of Rav Beivai bar Abaye, who would be frequented by the company of the Angel of Death and would see how people died at the hands of this angel. The Angel of Death said to his agent: Go and bring me, i.e., kill, Miriam the raiser, i.e., braider, of women’s hair. He went, but instead brought him Miriam, the raiser of babies.
אמר ליה אנא מרים מגדלא שיער נשייא אמרי לך אמר ליה אי הכי אהדרה אמר ליה הואיל ואייתיתה ליהוי למניינא אלא היכי יכלת לה הות נקיטא מתארא בידה והות קא שגרא
The Angel of Death said to him: I told you to bring Miriam, the raiser of women’s hair. His agent said to him: If so, return her to life. He said to him: Since you have already brought her, let her be counted toward the number of deceased people. Apparently, this woman died unintentionally. Rav Beivai asked the agent: But as her time to die had not yet arrived, how were you able to kill her? The agent responded that he had the opportunity, as she was holding a shovel in her hand and with it she was lighting
5a
ומחריא תנורא שקלתא ואנחתא אגבה דכרעה קדחא ואיתרע מזלה ואייתיתה
and sweeping the oven. She took the fire and set it on her foot; she was scalded and her luck suffered, which gave me the opportunity, and I brought her.
א"ל רב ביבי בר אביי אית לכו רשותא למיעבד הכי אמר ליה ולא כתיב ויש נספה בלא משפט א"ל והכתיב (קהלת א, ד) דור הולך ודור בא
Rav Beivai bar Abaye said to the Angel of Death: Do you have the right to act in this manner, to take someone before his time? The Angel of Death said to him: And is it not written: “But there are those swept away without justice” (Proverbs 13:23)? Rav Beivai said to him: And isn’t it written: “One generation passes away, and another generation comes” (Ecclesiastes 1:4), which indicates that there is a predetermined amount of time for the life of every generation.
אמר דרעינא להו אנא עד דמלו להו לדרא והדר משלימנא ליה לדומה א"ל סוף סוף שניה מאי עבדת אמר אי איכא צורבא מרבנן דמעביר במיליה מוסיפנא להו ליה והויא חלופיה
He said to him: I shepherd them, not releasing them until the years of the generation are completed, and then I pass them on to the angel Duma who oversees the souls of the dead. Rav Beivai said to him: Ultimately, what do you do with his extra years, those taken away from this individual? The Angel of Death said to him: If there is a Torah scholar who disregards his personal matters, i.e., who overlooks the insults of those who wrong him, I add those years to him and he becomes the deceased’s replacement for that time.
Psaume 105
Ils se mêlèrent aux peuples et s’inspirèrent de leurs coutumes, 36 adorant leurs idoles, qui devinrent pour eux un piège. 37 Ils sacrifièrent leurs fils et leurs filles aux démons, 38 répandirent du sang innocent, le sang de leurs fils et de leurs filles, qu’ils immolaient aux idoles de Canaan, et le pays fut déshonoré par des flots de sang
Les rois 2 3
Elisée reprit: "Vive l'Eternel-Cebaot, que je sers! Si je ne respectais la personne de Josaphat, roi de Juda, je ne t'accorderais pas même un regard. 15 Eh bien! Amenez-moi un musicien." Tandis que celui-ci jouait de son instrument, l'esprit du Seigneur s'empara du prophète, 16 et il dit: "Ainsi a parlé l'Eternel: Creusez dans cette vallée fossés et fossés. 17 Car (telle est la parole de l'Eternel), vous ne sentirez pas de vent et vous ne verrez pas de pluie, et cependant cette vallée sera remplie d'eau, et vous aurez à boire, vous, vos troupeaux et vos bêtes. 18 Mais c'est encore trop peu aux yeux de l'Eternel: il livrera aussi Moab en votre pouvoir. 19 Vous détruirez toute ville forte, toute ville de marque; vous abattrez tout arbre fruitier, vous comblerez toute source d'eau, et toute bonne terre, vous la ruinerez en la couvrant de pierres." 20 Le lendemain matin, à l'heure de l'oblation, l'eau arriva tout à coup du côté d'Edom, et le sol en fut inondé. 21 Tous les Moabites, ayant appris que les rois venaient porter la guerre chez eux, s'étaient rassemblés en armes, tous les hommes en âge de ceindre l'épée et au delà et s'étaient postés sur la frontière. 22 S'étant levés au matin, comme le soleil brillait au-dessus des eaux, celles-ci apparurent dé loin aux Moabites rouges comme du sang. 23 Ils s'écrièrent: "C'est du sang! Assurément, les rois se sont pris de querelle, ils se sont entr'égorgés: au butin donc, Moab!" 24 Ils se précipitèrent sur le camp des Israélites, mais ceux-ci se levèrent, battirent les Moabites, les mirent en fuite et en firent un grand carnage: 25 Ils détruisirent les villes; chacun lança sa pierre sur les terres fertiles, qui en furent couvertes; ils comblèrent les sources et abattirent les arbres fruitiers. Il ne resta pierre sur pierre qu'à Kir-Haréset, qui fut assaillie, à son tour, de tous côtés par les frondeurs et ruinée. 26 Le roi de Moab, se voyant trop faible pour lutter, se mit à la tête de sept cents hommes, l'épée nue, afin de se frayer un chemin jusqu'au roi d'Edom; mais ils n'y réussirent point. 27 Alors il prit l'aîné de ses fils, l'héritier du trône, et l'immola en holocauste au haut des remparts. Aussitôt, une grande colère éclata contre Israël, qui dut se retirer et rentrer dans son pays.
コメント