Les documents
Ketouvoth 62
How often18 are scholars to perform their marital duties? — Rab Judah in the name of Samuel replied: Every Friday night.19
That bringeth forth its fruit in its season,20 Rab Judah, and some say R. Huna, or again. as others say. R. Nahman, stated: This [refers to the man] who performs his marital duty every Friday night.21
Judah22 the son of R. Hiyya and son-in-law of R. Jannai was always spending his time23 in the school house but every Sabbath eve24 he came home. Whenever he arrived the people saw25 a pillar of light moving before him. Once he was so attracted by his subject of study [that he forgot to return home]. Not Seeing26 that Sign. R. Jannai said to those [around him], 'Lower27 his bed,28 for had Judah been alive he would not have neglected the performance of his marital duties'. This [remark] was like an error that proceedeth from the ruler,29 for [in consequence] Judah's30 soul returned to its eternal rest.
Rabbi was engaged in the arrangements for the marriage of his son into the family of R. Hiyya,31 but when the kethubah32 was about to be written the bride passed away.33 'Is there, God forbid', said Rabbi, 'any taint [in the proposed union]?'34 An enquiry was instituted35 into [the genealogy of the two] families [and it was discovered that] Rabbi descended from Shephatiah36 the son of Abital37 while R. Hiyya descended from Shimei a brother of David.38
Later39 he40 was engaged in preparations for the marriage of his son into the family of R. Jose b. Zimra. It was agreed that he41 should spend twelve years at the academy.42 When the girl was led before him41 he said to them, 'Let it43 be six years'. When they made her pass before him [a second time] he said,'I would rather marry [her first] and then proceed [to the academy]'. He felt abashed44 before his father, but the latter said to him.'My son, you45 have the mind of your creator;46 for in Scripture it is written first, Thou bringest them in and plantest them47 and later it is written, And let them make Me a sanctuary. that I may dwell among them.48 [After the marriage] he departed and spent twelve years at the academy. By the time he returned his wife49 had lost the power of procreation. 'What shall we do?', said Rabbi. 'Should we order him to divorce her, it would be said: This poor soul waited in vain! Were he to marry another woman, it would be said: The latter is his wife and the other his mistress.' He prayed for mercy to be vouchsafed to her, and she recovered.
R. Hanania b. Hakinai was about to go away to the academy towards the conclusion of R. Simeon b. Yohai's wedding. 'Wait for me', the latter said to him, 'until I am able to join you'.50 He, however, did not wait for him but went away alone and spent twelve years at the academy. By the time he returned the streets of the town were altered and he was unable to find the way51 to his home. Going down to the river bank and sitting down there he heard a girl being addressed thus: 'Daughter of Hakinai, O, daughter of Hakinai, fill up your pitcher and let us go!' 'It is obvious',52 he thought, 'that the girl is ours', and he followed her. [When they reached the house] his wife was sitting and sifting flour. She53 lifted up her eyes and seeing him, was so overcome with joy54 that she fainted.55 'O, Lord of the universe', [the husband] prayed to Him, 'this poor soul; is this her reward?'56 And so he prayed for mercy to be vouchsafed to her and she revived.
R. Hama b. Bisa went away [from home and] spent twelve years at the house of study. When he returned he said, 'I will not act as did b. Hakina'.57 He therefore entered the [local] house of study and sent word to his house. Meanwhile his son, R. Oshaia58 entered, sat down before him and addressed to him a question on [one of the] subjects of study. [R. Hama]. seeing how well versed he was in his studies, became very depressed. 'Had I been here,'59 he said, 'l also could have had such a child'.- [When] he entered his house his son came in, whereupon [the father] rose before him, believing that he wished to ask him some [further] legal questions. 'What60 father', his wife chuckled,61 'stands up before a son!' Rami b. Hama applied to him [the following Scriptural text:] And a threefold cord is not quickly broken62 is a reference to R. Oshaia, son of R. Hania. son of Bisa.63
R. Akiba was a shepherd of Ben Kalba Sabua.64 The latter's daughter. seeing how modest and noble [the shepherd] was, said to him, 'Were I to be betrothed to you. would you go away to [study at] an academy?' 'Yes', he replied. She was then secretly betrothed to him and sent him away. When her father heard [what she had done] he drove her from his house and forbade her by a vow to have any benefit from his estate. [R. Akiba] departed. and spent twelve years at the academy. When he returned home he brought with him twelve thousand disciples. [While in his home town] he heard an old man saying to her, 'How long will you lead the life of a living widowhood?' 'If he would listen to me,' she replied. 'he would spend [in study] another twelve years'. Said [R. Akiba]: 'It is then with her consent that I am acting'. and he departed again and spent another twelve years at the academy. When he finally returned he brought with him twenty-four thousand disciples. His wife heard [of his arrival] and went out to meet him, when her neighbours said to her, 'Borrow some respectable clothes and put them on', but she replied: A righteous man regardeth the life of his beast.1 On approaching him she fell upon her face and kissed his feet. His attendants were about to thrust her aside, when [R. Akiba] cried to them, 'Leave her alone, mine and yours are hers'.2 Her father, on hearing that a great man had come to the town, said, 'I shall go to him; perchance he will invalidate my vow',3 When he came to him [R. Akiba] asked, 'Would you have made your vow if you had known that he was a great man?' '[Had he known]' the other replied. 'even one chapter or even one Single halachah [I would not have made the vow]'. He then said to him, 'I am the man'.4 The other fell upon his face and kissed his feet and also gave him half of his wealth.5
The daughter of R. Akiba acted in a similar way6 towards Ben Azzai. This is indeed an illustration of the proverb:7 'Ewe follows ewe; a daughter's acts are like those of her mother.'
R. Joseph the son of Raba [was] sent [by] his father to the academy under8 R. Joseph. and they arranged for him [to stay there for] six years. Having been there three years and the eve of the Day of Atonement approaching. he said, 'I would go and see my family'. When his father heard [of his premature arrival] he took up a weapon and went out to meet him. 'You have remembered', he said to him, 'your mistress!'9 Another version: He said to him, 'You have remembered your dove!'10 They got involved in a quarrel and neither the one nor the other ate of the last meal before the fast.11
Ketouvoth 3bWhy did they say that a maiden is married on the fourth day? 'Because if he had a claim as to virginity he could go early [next morning] to the court of justice. But let her be married on the first day in the week and if he had a claim as to virginity he could go early [on the morning of the second day in the week] to the court of justice? — The Sages watched over the interests of the daughters of Israel so that [the man] should prepare for the [wedding-]feast three days, the first day in the week, and the second day in the week, and the third day in the week, and on the fourth day he marries her. And from [the time of] danger and onwards the people made it a custom to marry on the third day and the Sages did not interfere with them. And on the second day [of the week] he shall not marry; and if on account of the constraint1 it is allowed. And one separates the bridegroom from the bride on the nights of Sabbath at the beginning,2 because he makes a wound.3
What [was the] danger? If I say that they4 said, 'a maiden that gets married on the fourth day [of the week] shall be killed', [then how state] 'they made it a custom'? We should abolish it entirely! — Said Rabbah: [That] they said, 'a maiden that gets married on the fourth day [of the week] shall have the first sexual intercourse with the prefect.'5 [You call] this danger? [Surely] this [is a case of] constraint!6 — Because there are chaste women who would rather surrender themselves to death and [thus] come to danger. But let one expound to them7 that [in a case of] constraint [it] is allowed?8 — There are loose women9 and there are also priestesses.10 But [then] let one abolish it?11 A decree12 is likely to cease, and [therefore] we do not abolish an ordinance of the Rabbis on account of a decree. If so, on the third day he [the prefect] would also come and have intercourse [with the bride]? — Out of doubt he does not move himself
אוצר המדרשים (אייזנשטיין) חנוכה עמוד 193
חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה, אמר רשב"י אלו יונים שעשו מלחמה עם חשמונאי ובניו, ובשעה שנכנסו להיכל הלך יוני אחד ולקח ספר תורה והביא חנה בת יוחנן כ"ג שלא היה כיפיה בעולם והיתה נישאת לאלעזר בן חשמונאי, ורצה אותו יוני לבוא עליה בפני בעלה ואביה, אמר יוחנן כ"ג למתתיהו אני ושלשה בני ואתה ושבעה בניך הרי י"ב כנגד י"ב שבטים, מובטח אני שהקב"ה עושה נס על ידינו. מיד הרים אלעזר הסייף והרג אותו היוני ואמר עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ.
Leur glaive est rentre dans leur cœurs etc.. rabi chimon bar yohay a dit cela est dit a propos des grecs qui ont fait la guerres avec les asmoneens et leurs enfants, et au moment ou les grecs sont entre dans le temple, il y a un grec qui a pris un sefer torah et qui a apporte hanah la fille de yohanan le kohen gadol qui était tres belle, qui était la femme de eleazar le fils de hasmonay, et ce grec a voulu avoir des relations avec elle devant son mari et son père, yohanan le kohen gadol a dit a matatiaou, moi et mes trois enfants et tes septs enfants cela fait 12, comme les 12 tribus je suis sure que D va nous faire un miracle, tout de suite eleazar a pris sont glaive et il a tue le grec et il a dit mon aide viens d’hashem qui fait le ciel et la terre.
אוצר המדרשים (אייזנשטיין) חנוכה עמוד 193
א"ר יצחק ששים רבוא אלף גייסות הוו וכל אחד מהם היה לו אלף איש תחתיו שבאו עם גליסקס הרשע להלחם עם בית חשמונאי, והיה אומר אותו הרשע מה לנו לירוא? הם שנים עשר כנגד חיל גדול! שמא תאמר אלהיהם יוציא כוכבים ממסילות ויעשה מלחמה עמנו ושודדים אותנו כדרך שעשה עם סיסרא, הרינו סכין עצמנו בדם חזיר ובש"ז של סוס שאין נוגעים אותנו. ואם תאמרו יביא מבול, כבר נשבע בשמו הגדול שלא יביא מבול לעולם. אם תאמרו ישלח נחשים ועקרבים ודובים כדרך שעשה בכותיים הרי אנו רוכבין על פילים שאין חיות נוגעות בהם. והיו ישראל עומדים בתפלה ואמרו רבש"ע גלוי וידוע לפניך שלא עמדנו להלחם כנגדם אלא בעבור שמך הגדול שלא יתבזה בגוים, ואם אינך עושה נס על ידינו יאמרו אין לו עצה, וכתיב בך גדול העצה ורב העליליה. מיד נתגלגלו רחמיו של הקדוש ברוך הוא ואמר שתוקו בניי, התיצבו וראו נקמת ה' אשר יעשה בגוים, והביא כל השרים (שרי מעלה) של שבעים אומות ואמר להם כל אחד מכם יהרוג את שלו מן החיל של אותו רשע, ואם ינוס אחד מהם הרי נפשו תחת נפשו, שנאמר ביום ההוא יפקוד ה' על צבא המרום במרום וגו'.
Et les juifs faisaient la priere et ils disaient : « maitre du monde il est clair a tes yeux que les hasmoneens n’ont commence la guerre si ce n’est que pour la gloire de ton nom pour qu’il ne soit pas profané dans les nations, et si tu ne nous fait pas un miracle il n’y a plus rien a faire pour lui…..
אוצר המדרשים (אייזנשטיין) חנוכה עמוד 189
אמרו בימי היונים נתחייב מקרא זה שהערימו סוד על ישראל אמרו בואו ונחדש עליהם גזירות עד שיבעטו באלהיהם ויאמינו בע"ז שלנו. עמדו וגזרו כל בן ישראל שעושה לו בריח או מסגור לפתחו ידקר בחרב, וכל כך למה כדי שלא יהיה לישראל כבוד ולא רשות (צניעות), שכל בית שאין לו דלת אין לו כבוד ולא צניעות וכל הרוצה ליכנס נכנס בין ביום ובין בלילה. כיון שראו ישראל כך עמדו ובטלו כל דלתות בתיהם ולא היו יכולין לא לאכול ולא לשתות ולא לשמש מטותיהם, בשביל גנבין ולסטין ופריצי יונים, ולא רואין שינה בעיניהם לא יום ולא לילה, ונתקיים עליהם מקרא שכתוב ופחדת לילה ויומם (דברים כ"ח). אמרו לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע כמה אנו יכולים לסבול?
Les sages ont dit a l’epoque des grecs ce verset c’est accomplie par ce qu’ils ont ruse sur le secret sur israel en disant venez et nous allons renouveler sur eux des decrets jusqu’à ce qu’il se revolte contre leur D. et qu’il croient en notre idolatrie, ils ont dit tout celui qui a un verou sur sa porte devra etre trucidee, pourquoi ? pour que les juifs n’est plus d’intimite et plus d’honneur, car toute maison qui n’a pas de porte n’a pas d’honneur ni de tsniout, puisque tout celui qui veut peut y rentrer le jour ou la nuit. Lorsque les juifs ont vu cela ils ont enlve les porte de leur maison et ils ne pouvaient plus manger et plus boire et ils ne pouvaient plus avoir de relations sexuelles, a cause des voleurs et des grecs qui etaint des voyeurs. Et ils ne pouvaient plus dormir le jour et la nuit, ils ont dit au saint beni soit il « combien pouvons nous suporter ? »
אמר להם בעון מזוזה, אלא אעפ"כ רווחה תמצא בגזירה זו. והיו ישראל שרויין בלא דלתות, ואין לך דבר מעביר רעות האשה מעל בעלה כדלת שנאמר לך עמי בא בחדרים וגו' (ישעיה כ"ו), ועמדו בגזרה זו שלש שנים, כיון שראו יונים שעמדו ישראל בגזירה ולא נכשל אחד מהם בשום דבר רע, עמדו וגזרו עליהם גזירה אחרת, והעבירו קול: כל אדם מישראל שיש לו שור או שה יחקק על קרניו שאין לו חלק באלהי ישראל, וכל כך למה כדי שלא יאכלו ישראל בשר ולא חלב ולא גבינה, ולא יהיה להם חרישה. אמרו יודעים אנו שאין יכולין לעמוד בגזירה זו. כיון ששמעו ישראל כך נצטערו צער גדול אמרו ח"ו שנכפור באלהינו, עמדו ומכרו בהמתן בין טהורה בין טמאה, והיו ישראל מהלכין ברגלים,
Il leur a repondu c’est par la faute de la mezuzah, mais il leur a dit vous allez un jour profite de ce decret, car en en fait il n’y a rien qui permet a une femme de faire du mal a son mari si ce n’est une porte.
Et les juifs ont supporté ce décret pendant 3 ans, lorsque les grecs ont vu que les juifs suportaient ce decret, ils ont fait un autre décret disant que tout celui qui a un bœuf devait ecrire dessus qu’il n’a pas de foi en D d’israel. les juifs ont donc vendu leurs bœufs et ils ne pouvaient plus labourer leur champs,…, mais hashem a ensuite fait un miracle puisque des oiseaux et des animaux sauvages venaient dans les maisons des juifs sans porte, d’eux même, et les juifs pouvaient donc manger et vivre sans travailler,… ensuite les grecs ont decrete que toutes les vierges devaient etre d’abord décelée par le gouverneur avant la nuit de noce et les juifs ont tenu ce decret pendant 3 ans…
lועליהם נתקיים ראיתי עבדים על סוסים וגו'. אמר להם הקדוש ברוך הוא בעון שמנעתם עצמכם מעלות בשלש רגלים לירושלם ולהקריב קרבנות וליתן מתנות כהונה, לכן נתקיים עליכם שורך טבוח לעיניך, אלא אעפ"כ רווחה תמצאו בגזירה זו, והיו הצביים והאיילים וכל מיני עופות טהורים באים ונכנסים לבתיהם של ישראל, לפי שהיו בלא דלתות ובאין ישראל ותופסין אותן ושוחטין ואוכלין בשר ונותנין שבח להקב"ה ואמרו ברוך הוא שהפך עצת אויבינו לטובה, שאילו היו דלתות לבתים היאך היתה כל צידה נכנסת אצלינו. השיבם הקדוש ברוך הוא אתם חסתם על כבודי ולא כפרתם בי אף אני זמנתי לכם צידה, וכיון שראו היונים שעמדו ישראל בגזירה זו, עמדו וגזרו כל מי שאשתו הולכת לטבילה ידקר בחרב וכל הרואה אותה הרי היא לו לאשה ובניה לעבדים, כיון שראו ישראל כך מנעו עצמם מלשמש, וכיון ששמעו יונים כך אמרו הואיל ואין ישראל משמשין מטותיהם אנו נזקקין להן, כיון שראו ישראל כך חזרו על נשיהן בלא טבילה בעל כרחן, אמרו רבש"ע בעל כרחינו שלא בטובותינו, שאין האשה רוצה לישב תחת בעלה בלא עונתה. אמר להם הקדוש ברוך הוא הואיל ועשיתם בלא כוונה אני אטהר אתכם ופתח לכל אחד ואחד מהן מעיין בתוך ביתו, והיו נשיהם טובלות בתוך בתיהם ונתקיים עליהם מקרא זה ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה, ונתקיים עליהם עוד מקרא זה אם רחץ ה' את צואת בנות ציון. כיון שראו יונים שאין ישראל מרגישין בגזירותיהם עמדו וגזרו עליהם גזירה מרה ועכורה, שלא תכנס כלה בלילה הראשון מחופתה אלא אצל ההגמון שבמקום ההוא. כיון ששמעו ישראל כך רפו ידיהם ותשש כחם ונמנעו מלארס, והיו בנות ישראל בוגרות ומזקינות כשהן בתולות, ונתקיים עליהם בתולותיה נוגות והיא מר לה (איכה א'), והיו יונים מתעללות בבתולות ישראל, ונהגו בדבר הזה שלש שנים ושמונה חדשים, עד שבא מעשה של בת מתתיהו כהן גדול שנשאת לבן חשמונאי ואלעזר היה שמו, כיון שהגיע יום שמחתה הושיבוה באפריון, וכשהגיע זמן הסעודה נתקבצו כל גדולי ישראל לכבוד מתתיהו ובן חשמונאי שלא היו באותו הדור גדולים מהם, וכשישבו לסעוד עמדה חנה בת מתתיהו מעל אפריון וספקה כפיה זו על זו וקרעה פורפירון שלה ועמדה לפני כל ישראל כשהיא מגולה ולפני אביה ואמה וחותנה. כיון שראו אחיה כך נתביישו ונתנו פניהם בקרקע וקרעו בגדיהם, ועמדו עליה להרגה, אמרה להם שמעוני אחיי ודודיי, ומה אם בשביל שעמדתי לפני צדיקים ערומה בלי שום עבירה הרי אתם מתקנאים בי, ואין אתם מתקנאים למסרני ביד ערל להתעולל בי! הלא יש לכם ללמוד משמעון ולוי אחי דינה שלא היו אלא שנים וקנאו לאחותם והרגו כרך כשכם ומסרו נפשם על ייחוד של מקום ועזרם ה' ולא הכלימם, ואתם חמשה אחים יהודה יוחנן יונתן שמעון ואלעזר, ופרחי כהונה יותר ממאתים בחור, שימו בטחונכם על המקום והוא יעזור אתכם שנאמר כי אין מעצור לה' להושיע וגו' (ש"א =שמואל א'= י"ד). ופתחה פיה בבכיה ואמרה רבש"ע אם לא תחוס עלינו חוס על קדושת שמך הגדול שנקרא עלינו ונקום היום נקמתנו.
Judah said in the name of Rab: It is related that the son and the daughter of R. Ishmael b. Elisha were carried off [and sold to] two masters. Some time after the two met together, and one said, I have a slave the most beautiful in the world. The other said, I have a female slave the most beautiful in the world. They said: Let us marry them to one another and share the children. They put them in the same room. The boy sat in one corner and the girl in another. He said: I am a priest descended from high priests, and shall I marry a bondwoman? She said: I am a priestess descended from high priests, and shall I be married to a slave? So they passed all the night in tears. When the day dawned they recognised one another and fell on one another's necks and bemoaned themselves with tears until their souls departed. For them Jeremiah utters lamentation, For these I am weeping, mine eye, mine eye drops water.13
Resh Lakish said: It is related of a certain woman named Zafenath bath Peniel (she was called Zafenath because all gazed [zofin] at her beauty, and the daughter of Peniel because she was the daughter of the high priest who ministered in the inner shrine)14 that a brigand abused her a whole night. In the morning he put seven wraps round her and took her out to sell her. A certain man who was exceptionally ugly came and said: Show me her beauty. He said: Fool, if you want to buy her buy, for [I tell you that] there is no other so beautiful in all the world. He said to him: All the same [show her to me]. He took seven wraps off her, and she herself tore off the seventh and rolled in the dust, saying, Sovereign of the universe, if Thou hast not pity on us why hast thou not pity on the sanctity of Thy Name? For her Jeremiah utters lamentation, saying, O daughter of my people, gird thee with sackcloth and wallow thyself in ashes; make thee mourning as for an only son, for the spoiler shall suddenly come upon us.15 It does not say upon thee,' but 'upon us:' the spoiler is come, if one may say so, upon Me and upon thee.
Guitin 56b
Vespasian sent Titus who said, Where is their God, the rock in whom they trusted?12 This was the wicked Titus who blasphemed and insulted Heaven. What did he do? He took a harlot by the hand and entered the Holy of Holies and spread out a scroll of the Law and committed a sin on it. He then took a sword and slashed the curtain. Miraculously blood spurted out, and he thought that he had slain himself,13 as it says, Thine adversaries have roared in the midst of thine assembly, they have set up their ensigns for signs.14 Abba Hanan said: Who is a mighty one like unto thee, O Jah?15 Who is like Thee, mighty in self-restraint,16 that Thou didst hear the blaspheming and insults of that wicked man and keep silent? In the school of R. Ishmael it was taught; Who is like thee among the gods [elim]?17 Who is like thee among the dumb ones [illemim]. Titus further took the curtain and shaped it like a basket and brought all the vessels of the Sanctuary and put them in it, and then put them on board ship to go and triumph with them in his city, as it says, And withal I saw the wicked buried, and they that come to the grave and they that had