Dans ce cours nous parlons de la democratie selon la torah, ainsi que de le signification de Hanouca.
Les documents
MISHNAH. THE PRECEPT OF THE ‘OMER IS THAT IT SHOULD BE BROUGHT FROM [WHAT GROWS] NEAR BY. IF [THE CROP] NEAR JERUSALEM WAS NOT YET RIPE, IT COULD BE BROUGHT FROM ANY PLACE. IT ONCE HAPPENED THAT THE OMER WAS BROUGHT FROM GAGGOTH ZERIFIN4 AND THE TWO LOAVES FROM THE PLAIN OF EN SOKER.4
GEMARA. Why is this So?5 — If you wish. I may say, Because it is written, Fresh corn shalt thou bring;6 or if you wish, I may say, Because of the rule ‘One must not pass over [the first occasion for performing] the precept’.7 IT ONCE HAPPENED THAT THE ‘OMER WAS BROUGHT FROM GAGGOTH ZERIFIN. Our Rabbis taught: When the Kings of the Hasmonean house fought one another,8 Hyrcanus was outside and Aristobulus within [the city wall]. Each day [those that were within] used to let down [to the other party] denars in a basket, and haul up [in return] animals for the Daily Offerings. An old man there, who was learned in Greek wisdom, spoke with them in Greek wisdom,9 saying. ‘As long as they carry on the Temple service they will never be delivered into your hands’. On the morrow they let down denars in a basket and hauled up a pig. When it reached halfway up the wall, it stuck its claws into the wall, and the land of Israel was shaken over a distance of four hundred parasangs by four hundred parasangs. At that time they declared, ‘Cursed be the man who rears pigs and cursedbe the man who teaches his son Greek wisdom!’ It was concerning this time [of siege] that we learnt:
IT ONCE HAPPENED THAT THE ‘OMER WAS BROUGHT FROM GAGGOTH ZERIFIN AND THE TWO LOAVES FROM THE PLAIN OF EN SOKER. For when the time for the ‘Omer arrived they did not know from whence they could take it.10 They at once proclaimed the matter, whereupon a deaf-mute came forward and pointed11 with one hand to the roof and with the other to a cone-shaped hut. Then spake Mordecai,12 ‘Is there anywhere a place by name Gaggoth Zerifin13 or Zerifin Gaggoth?’ Thereupon they searched and found the place. When they should have brought the Two Loaves they did not know from whence they could take it. They at once proclaimed the matter, whereupon a deaf-mute came forward and put one hand on his eye and the other hand on the socket of the bolt. Then spake Mordecai,12 ‘Is there anywhere a place by name En Soker14 or Soker En?’ Thereupon they searched and found the place.
Once three women brought three pairs of doves to the Temple. One said, ‘It is for my zibah’; the other said, ‘It is for my yammah’; and the third said, ‘It is for my ‘onah’. Now they [the priests] thought that by zibah15 [the woman] actually meant her flux, by yammah16 her stream, and by ‘onah17 her period, and therefore of each pair of doves, one bird was to be offered for a sin-offering and the other for a burnt-offering.18 Then spake Mordecai, ‘Perhaps the one had been in danger by reason of her flux, the other had been in danger by reason of a sea journey,19 and the third had been in danger by an infection of the eye,20 and therefore all the doves were to be offered for burnt-offerings!’21 Thereupon they enquired into the matter and found that it was so.
רש"י מסכת סוטה דף מט עמוד ב
חכמת יוונית - לשון חכמה שמדברים בו בני פלטין ואין שאר העם מכירין בו.
Rashi
La sagesse grec : que les gens du gouvernements parlent mais que le reste du peuple ne comprend pas
פירוש המשנה לרמב"ם מסכת סוטה פרק ט
ואמרו יונית, רוצה לומר חכמה יונית, לפי שהיו מכניס את הרמזים שבדבור, וכן דברים שאינם כפשוטם אלא יש להן ענין נסתר חכמה. ובתלמוד אמרו ר' משתעי לשון חכמה והזכירו דברי חידה כמו שנתבאר בגמר עבודה זרה. והיה אצל היונים דברים מעין אלה מיוחדים אצל אומה זו שמשוחחים בהם מה שרוצים כעין רמזים וחידות,
Maimonide
Et ils appellent la sagesse grec, par ce qu’il parlent a demi mots, en faisant entrer des allusions dans un discours qui se veut explicite, et tout ce qui a besoin d’être devine, et que l’on ne peut pas prendre a la lettre est appelle sagesse dans le talmud, or les grecs avaient un système de langage code, par lequel ils s’exprimaient. (ce langage pouvait être explique de plusieurs manières, et seul les initiés savaient ce qu’il fallait comprendre.)
שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ד סימן יא
ו. ביאור מה שכתב רבנו הלל שלא יספר לשון צחות בחכמתם של אומות
והנה בפירוש דברי רבנו הלל על תורת כהנים, (אחרי מות פרק י"ג ה' ד"ה ובחוקותיהם לא תלכו) שאיתא שם רבי יהודה בן בתירא אומר שלא תנחור ושלא תגדל ציצית ושלא תספור קומי שפה, ופירש רבנו הלל - ושלא תספור קומי שפה - היינו שלא יספר לשון צחות בחכמתם של אומות, יש לבאר שבכל לשון איתא לשון פשוט שמדברין בו כל העם, ולשון צחות בחכמה שבו מדברין השרים. ומצינו בגמ' כה"ג בלשון יוונית שיש לה חשיבות גדולה שהיה מותר לכתוב בו ספרים, כדאיתא במגילה דף ח' ע"ב, ואיכא לשון שנקרא חכמת יוונית שאסרוהו רבנן, כדאיתא בב"ק דף פ"ב ע"ב (ועי' פיהמ"ש לרמב"ם שלהי סוטה, ד"ה יוונית). ומפרש ר' הלל דהלשון שהוא לשון הצחות בחכמתם, שאיכא זה גם בכל לשון, אסור. ואסרי לא רק לשון דחכמת יונית, אלא דכל לשון. ואסמכוהו אקרא, כהרבה דברים שאיתא בספרא והוא רק אסמכתא.
En ce qui concerne l’explication de rabenou hillel sur le passage de la « torat cohanim » ou il est ecrit “rabi yehudah le fils de beterah dit « ne suivez pas les lois des non juifs : « ne parlez pas une langue chatiee ». et rabenou hillel explique qu’il ne faut pas parler une langue chatiee et recherchee explirmant la sagesse de nations.
Il y a lieu d’expliquer que l’interdit de ne pas utiliser « la sagesse grec » est applicable a toutes les langues, puisque dans toutes les langues il y a un langage oral que tout le monde parle et un langage châtié que l’élite utilise. Le talmud dit bien que la langue grec est une langue plus importante que les autres, puisque c’est avec cette langue que l’on peut traduire les livres saints. Et il y avait une autre langue encore plus recherchée qui est appelée « la sagesse grec », que les sages ont interdit d’utiliser. Et rabenou hillel pense que dans toutes les langues, il est interdit d’utiliser une langue châtiée qui est normalement réservée a l’élite.
של"ה פרשת וישב מקץ ויגש תורה אור
ומעתה יתבארו בסייעתא דשמיא כמה סודות ועניינים בענין נרות חנוכה, שהוא ירך המנורה, ומצינו גם כן ב'נר' לשון 'רגל' כמו שנאמר (תהלים קיט, קה) 'נר לרגלי דברך', וזמן נרות חנוכה משתכלה רגל מן השוק (שבת כא ב). ועתה אבאר ענין הירך, והנה כתיב (בראשית לב, כו) 'ותקע כף ירך יעקב', וזה בא ליעקב על שנשאר יחידי, כי שכח פכים קטנים והלך אחריהם (חולין צא א). ובודאי יש דברים גדולים רמוזים בפכים קטנים, ואז תבין גם כן סוד פך שמן של חנוכה. ואקדים לך מאמר רבותינו ז"ל בפרק קמא דמגילה (יד א), 'רמה קרני' (שמואל - א ב, א) ולא רמה פכי, דוד ושלמה שנמשחו בקרן נמשכה מלכותם, שאול ויהוא שנמשחו בפך לא נמשכה מלכותם. עוד אקדים מאמר רבותינו ז"ל (שבת כח ב), שור שהקריב אדם הראשון קרן אחת היה במצחו כו'. וסוד הדבר,
וענין 'ותקע כ"ף ירך יעקב' (שם לב, כו), נתהפך. רבותינו ז"ל אמרו (בראשית רבה פע"ז ס"ג) 'וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו', הם הדורות היוצאים מירך יעקב, דהיינו הגזירות שגזרו האומות. וכשגברו על היונים נתהפך ה'כף' ל'פך', והוא פך שמן, והירך נתהפך לירך מנורה. ועתה ארמוז ענין 'כף' ו'פך', כי האותיות שוין, רק 'כף' כ"ף כפופה ופ"א פתוחה, ו'פך' הוא להיפך, פ"א כפופה וכ"ף פתוחה. ו'כף' הוא גריעותא, כי 'כף' רומז לכף יד, ופ"א רומז לפה. מעלה גדולה היא שתהיה כף של אדם פתוחה לצדקה, כמו שנאמר (דברים טו, ח) 'פתח תפתח את ידך'. ואחר כך מעלה גדולה שפה של אדם יהיה כפוף ולא פתוח, כי אין מעלה בעולם ממעלת השתיקה. וב'כף' שגגו השבטים ויוסף, בפה, 'ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם' (בראשית לז, ב), השבטים התאוו לכסף נמאס, למכור את יוסף 'בעשרים כסף' (שם שם, כח). ונמצא בספר יוסיפון בן גוריון (פרק כ'), כשנצחו חשמונאים מלחמות גדולות, אז חלקו הרבה מהשלל להעניים. הרי 'כף' שלהם היתה פתוחה. אחר כך הרגו מלשיני ישראל שהיו מלשינים על היהודים למסיתי מלכי יון, והרג אותם יהודה מכבי כאשר סיפר היוסיפון. הרי תקנו פ"א שהוא פה להיות כפו"ף. זה סוד 'פך' שמצאו שהוא היפך מן כ"ף. וזהו רמז מה שאמרו (שבת כא ב) לא מספידין בחנוכה, ואיזהו הספד, סיפוק כף על יר"ך (ביצה ל א רש"י ד"ה מספקין; טור או"ח סי' של"ט). כי 'ותקע כ"ף יר"ך' ראוי להספיד, אבל מן 'כף' נעשה 'פך', ו'ירך' הוא ירך המנורה. ורמז פך של שמן, כי השמן הוא מאיר, ולעתיד יתהפך הפך לקרן, דהיינו לקירון אור, ויוחזר הגוף לכתנות אור,
Et maintenant je vais expliquer une des significations de hanoukah. Puisque la menora a un pied est elle appelée hanche. Or Jacob lorsqu’il s’est battu avec l’ange, était revenu chercher des fioles d’huiles. A l’époque des frères de Josef, la bouche était ouverte mais la main était fermée, alors que pendant les hasmonaim la main était ouverte et la bouche était fermée. C’est ainsi que la hanche devient une fiole et que le corps peut contenir la spiritualité.
Exode 21
Et voici les statuts que tu leur exposeras. 2 Si tu achètes un esclave hébreu, il restera six années esclave et à la septième il sera remis en liberté sans rançon. 3 S'il est venu seul, seul il sortira; s'il était marié, sa femme sortira avec lui. 4 Si son maître lui a donné une femme, laquelle lui ait enfanté des fils ou des filles, la femme, avec les enfants, appartiendra à son maître et lui se retirera seul. 5 Que si l'esclave dit: "J'aime mon maître, ma femme et mes enfants, je ne veux pas être affranchi", 6 son maître l'amènera par-devant le tribunal, on le placera près d'une porte ou d'un poteau; et son maître lui percera l'oreille avec un poinçon et il le servira indéfiniment.
Nombres 14
Alors toute la communauté se souleva en jetant des cris, et le peuple passa cette nuit à gémir. 2 Tous les enfants d'Israël murmurèrent contre Moïse et Aaron, et toute la communauté leur dit: "Que ne sommes-nous morts dans le pays d'Egypte, ou que ne mourons-nous dans ce désert! 3 Et pourquoi l'Éternel nous mène-t-il dans ce pays-là, pour y périr par le glaive, nous voir ravir nos femmes et nos enfants? Certes, il vaut mieux pour nous retourner en Egypte."