Les documents
Deut 15-10
Que s'il y a chez toi un indigent, d'entre tes frères, dans l'une de tes villes, au pays que l'Éternel, ton Dieu, te destine, tu n'endurciras point ton cœur, ni ne fermeras ta main à ton frère nécessiteux. 8 Ouvre-lui plutôt ta main! Prête-lui en raison de ses besoins, de ce qui peut lui manquer! 9 Garde-toi de nourrir une pensée perverse en ton cœur, en te disant "que la septième année, l'année de rémission approche," et, sans pitié pour ton frère nécessiteux, de lui refuser ton secours: il se plaindrait de toi au Seigneur, et tu te rendrais coupable d'un péché, 10 Non! Il faut lui donner, et lui donner sans que ton cœur le regrette; car, pour prix de cette conduite, l'Éternel, ton Dieu, te bénira dans ton labeur et dans toutes les entreprises de ta main. 11 Or, il y aura toujours des nécessiteux dans le pays; c'est pourquoi, je te fais cette recommandation: ouvre, ouvre ta main à ton frère, au pauvre, au nécessiteux qui sera dans ton pays!
Talmud guttin 36 a
HILLEL INSTITUTED THE PROSBUL. We have learnt elsewhere: A prosbul prevents the remission of debts [in the Sabbatical year]. This is one of the regulations made by Hillel the Elder. For he saw that people were unwilling to lend money to one another and disregarded the precept laid down in the Torah, Beware that there he not a base thought in thine heart saying, etc.12 He therefore decided to institute the prosbul. The text of the prosbul is as follows: 'I hand over to you, So-and-so, the judges in such-and-such a place, [my bonds], so that I may be able to recover any money owing to me from So-and-so at any time I shall desire';13 and the prosbul was to be signed by the judges or witnesses.
Toafot reem 52
להיות שבחור אחד בן עשירים גדולים נתנדל בהאלשקווילא ושם בהאלשקווילא עלמה אחת בחורה בת נוצרי אחד מופלג בעושר והוא שר גדול וכרתו ברית שניהם לקחתה לו לאשה, ובא הבן אצל אביו לקחת אותה לו לאשה ואביו לא הטה אוזן לדברי הבן. ובא הנוצרי אבי הבת ובפה מלא רצה שבתו תתגייר בלב ונפש, ולקבל עליה כל דיני התורה, ותהיה להבחור לאשה, ועכ״ו האב של הבן לא הטה אוזן כלל, ועל זה הבן הקשה עורפו לאין קץ וגזר אומר שאם לא ישאינה ולא יעבור יאביד עצמו וימות, וברור הדבר שיעשה כן בלי ספק או ימיר דתו ויקח אותה בדיניהם. וברור הדבר ולא יעבור שיהיה אחד מהדבריה האלה בלי ספק ועל זה יורו נא המורים להציל נפש אחת מישראל. וקרוב הדבר שהאיש והאשה יתקע היהדות בלב שלם יומ״ץ
Voice qu’un jeune d’une famille très riche a grandit dans le « haelskevila » et il a connu la bas, une jeune fille catholique, d’une famille encore plus remarquable par sa richesse et son pouvoir. Et les deux jeunes se sont engages à se marier ensemble. Et le fils a demande à son père de se marier avec elle. Mais le père n’a pas voulu écouter le fils. Alors le père de la jeune fille est venu et il a dit clairement qu’il voulait que sa fille se convertisse au judaïsme, et qu’elle voulait recevoir sur elle toutes les lois de la torah pour qu’elle se marie. Mais, malgré tout le père ne veut rien entendre, alors le fils s’est entête et il a décrété que si son père ne le laisse pas se marier alors il se suiciderait ou bien il se convertirait au christianisme, et il est certain que le fils tiendra parole. Que nos maitres nous enseignent s’il faut dans ce cas sauver cet ame d’Israël, tout en sachant qu’il est certain qu’après la conversion l’homme et la femme auront une foi sincère pour le judaïsme.
Yebamoth 24
MISHNAH. IF A MAN IS SUSPECTED OF [INTERCOURSE]8 WITH A SLAVE WHO WAS LATER EMANCIPATED, OR WITH A HEATHEN WHO SUBSEQUENTLY BECAME A PROSELYTE, LO, HE MUST NOT MARRY HER.9 IF, HOWEVER, HE DID MARRY HER THEY NEED NOT BE PARTED.10 IF A MAN IS SUSPECTED OF INTERCOURSE8 WITH A MARRIED WOMAN11 WHO, [IN CONSEQUENCE,] WAS TAKEN AWAY FROM HER HUSBAND,12 HE MUST LET HER GO EVEN THOUGH HE HAD MARRIED HER.13
GEMARA. This implies that she may become a proper prose lyte.14 But against this a contradiction is raised. Both a man who became a proselyte for the sake of a woman and a woman who became a proselyte for the sake of a man, and, similarly, a man who became a proselyte for the sake of a royal board, or for the sake of joining Solomon's servants,15 are no proper proselytes. These are the words of R. Nehemiah, for R. Nehemiah used to Say: Neither lion-proselytes,16 nor dream-proselytes17 nor the proselytes of Mordecai and Esther18 are proper proselytes unless they become converted at the present time. How can it be said, 'at the present time'? — Say 'as at the present time'!19 -Surely concerning this it was stated that R. Isaac b. Samuel b. Martha said in the name of Rab: The halachah is in accordance with the opinion of him who maintained that they were all proper proselytes. If so, this20 should have been permitted altogether!21 - On account of [the reason given by] R. Assi. For R. Assi said,22 Put away from thee a froward mouth, and perverse lip's etc.
Sanhedrin 75
Rab Judah said in Rab's name: A man once conceived a passion for a certain woman,3 and his heart was consumed by his burning desire [his life being endangered thereby]. When the doctors were consulted, they said, 'His only cure is that she shall submit.' Thereupon the Sages said: 'Let him die rather than that she should yield.' Then [said the doctors]; 'let her stand nude before him;' [they answered] 'sooner let him die'. 'Then', said the doctors, 'let her converse with him from behind a fence'. 'Let him die,' the Sages replied 'rather than she should converse with him from behind a fence.' Now R. Jacob b. Idi and R. Samuel b. Nahmani dispute therein. One said that she was a married woman; the other that she was unmarried. Now, this is intelligible on the view, that she was a married woman, but on the latter, that she was unmarried, why such severity? — R. Papa said: Because of the disgrace to her family. R. Aha the son of R. Ika said: That the daughters of Israel may not be immorally dissolute.
שו"ת משפטים ישרים חלק ב סימן קע
שאלה מעשה שהיה כך היה ראובן היה נשוי עם דינה ושהה עמה כמה שנים ואחרי מופלג הוא קרה לו מקרה בלתי טהור והמיר טוב ברע ואע"פ כן שומר עצמו מכל הדברים הרעים מפתם לא יאכל ומכוסם לא ישתה ועדיין הוא נשוי עם דינה אשתו ונוהגת עמו כבנות ישראל בטומאת נדה וטומאת לידה אח"כ נתקוטטו ביניהם הבעל
ואשתו הנז' ונתן לה גט כריתות והלכה ונתקדשה לשמעון דהיינו קדש ולא בעל ויהי ממחרת לא מצאה חן בעיני שמעון האשה הנז' ונתן לה גם הוא גט כריתות ותשאר האשה משני ילדיה ראובן ושמעון הנז' והיתה נודדת ללחם איה שכולה וגלמודה ויהי היום בא ראובן ורצה להחזיר גרושתו דינה הנז' כי ראה שכל העולם חשך בעדו וננעלו לפניו שערי אורה שמיום שגרש את אשתו נשאר מטולטל טלטולא דגברא ונשאר נע ונד ולא מצא מנוח לכף רגלו וקרוב שיכשל בנשג"ז =בנדה שפחה גויה זונה=. ונמצא שכל מה שטרח ושמר עצמו מלבד יהיה לריק. לישא גויה אינו יכול. ישראלית אינו יכול ג"כ כי סכנה גדולה היא לכל העולם זולת זו שכבר נודע לכל גוים ויש' שהיא אשתו בעודו ביהדות משא"כ לישא אחרת שלא היתה אשתו מבלי ספק צעק יצעקו עליו באופן שאין לו תרופה בלתי זאת לזה יורנו המורה מה יהיה משפט האיש הלזה דל ורזה ויקיים נפש א' מישראל אם יכול לעשות אותה פילגש בלא כתובה ובלא קידושין כי להחזירה בכתובה ובקי' אינו מן הדין שהרי מקרא מלא הוא לא יוכל בעלה וכו' ותשובתך הרמתה מהרה תצמח.
Le cas est le suivant : reuven etait mariee avec dina et après plusieurs annees il lui est arrive un accident et il s’est convertit a l’isalm. Mais, malgre tout, reuven continue a manger cacher et a ne pas boire le vin des non juifs ni leur pain, et il se conduit avec sa femme suivant toutes les lois de la torah en observant les lois de nidah. Puis le couple s’est dispute. Et le mari a divorce sa femme, puis elle s’est mariee avec un autre « chimone », or chimon lui n’a fait que les « kidouchin » et il n’a pas consome le mariage. Et le lendemain du mariage, dinah ne lui a pas plu et il l’a divorcee lui aussi et la femme est restee dans un etat de detresse et de solitude avec ses deux enfants en mandiant pour se nourrir.
Puis, est venu le jour ou reuven a voulu se remarier avec dina, car il a vu que pour lui aussi la situation était difficille, car il était dvenu lui aussi errant, et il en était presque venu a avoir des rapports avec des prostituees, ce qui le deprimait, car si il avait sucombe, il se se serait trouvee que tous les efforts qu’il avait fait jusqu'à maintenant pour ne pas avoir de rapports avec de non juives, auraient été vains. Reuven est dans une situation bloquee, car il ne peut pas se marier avec une non juive, et il ne peut pas se marier non plus avec une juive, car cela serait dangereux pour lui, (puisque cela montrerait au non juif que sa conversion a l’isalm n’était pas sincere), la seule femme qu’il peut epouser sans crainte c’est son anciene femme vu que tout le monde sait qu’elle est sa femme depuis toujours. Que notre maitre nous enseigne comment sauver cette ame d’israel, si il lui est il permis de cohabiter avec son ancienne epouse sans mariage religieux, vu qu’il est certainement interdit par la torah pour lui de se remarier avec elle, et que la reponse de notre maitre puisse germer rapidement.
"Quand un homme aura pris une femme et cohabité avec elle; si elle cesse de lui plaire, parce qu'il aura remarqué en elle quelque chose de malséant, il lui écrira un libelle de divorce, le lui mettra en main et la renverra de chez lui. 2 Si, sortie de la maison conjugale, elle se remarie et devient l'épouse d'un autre homme, 3 et que ce dernier, l'ayant prise en aversion, lui écrive un libelle de divorce, le lui mette en main et la renvoie de chez lui; ou que ce même homme, qui l'a épousée en dernier lieu, vienne à mourir, 4 son premier mari, qui l'a répudiée, ne peut la reprendre une fois qu'elle s'est laissée souiller, car ce serait une abomination devant le Seigneur.
בית יוסף אורח חיים סימן שו
נשאל הרשב"א על אחד ששלחו לו בשבת שהוציאו בתו בחזקה מביתו על ידי ישראל משומד להוציאה מכלל ישראל אם ישים לדרך פעמיו בשבת פן יפחידוה ותשתמד אם מותר לילך אפילו חוץ לשלשה פרסאות למאן דאמר (ירושלמי עירובין פ"ג סוף ה"ד) דתחום שלשה פרסאות דאורייתא ואפילו להביא חותם מצד המלכות מי דחינן מספק זו את השבת כדדחינן בספק נפשות והשיב הדבר צריך תלמוד ומכל מקום כך דעתי נוטה שאין דוחין שבת על הצלה מהעבירות לפי שאמרו (שבת ד.) אין אומרין לאדם עמוד וחטוא בשביל שיזכה חבירך ואפילו איסור זוטא לא שרינן ליה כדי להציל חבירו מאיסורא רבה דעד כאן לא אמרינן בפרק בכל מערבין (עירובין לב:) ניחא ליה לחבר דליעביד איסורא זוטא כי היכי דלא ליעביד עם הארץ איסורא רבה אלא כשאותו איסור בא לעם הארץ על ידי חבר אבל בענין אחר לא כדמוכח פ"ק דשבת (ו)בבעיא דהדביק פת בתנור (ד.) ועוד צריך תלמוד עד שיעמוד הדבר על בוריו עכ"ל: והתוספות כתבו בפ"ק דשבת (שם ד"ה וכי) בתחלה כדברי הרשב"א ואחר כך הקשו מדתנן (גיטין מא:) מי שחציו עבד וחציו בן חורין כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וקיי"ל (שם לח:) כל המשחרר את עבדו עובר בעשה ותירצו דשאני פריה ורביה דמצוה רבה היא ועוד יש לומר דדוקא היכא שפשע שהדביק פת בתנור סמוך לחשיכה אבל היכא דלא פשע מידי שרי למיעבד איסורא זוטא כי היכי דלא ליעביד חבריה איסורא רבה והוכיחו כן מפרק תמיד נשחט (פסחים נט.) ומפרק בתרא דערובין (קג:). וכן כתבו בפרק בכל מערבין (לב: ד"ה ולא) ובפרק השולח (גיטין מא: ד"ה כופין) ובפרק קמא דבתרא (יג. ד"ה כופין) ובפרק קמא דחגיגה (ב: ד"ה כופין) ובפסחים פרק האשה (פח: ד"ה כופין).
Commentaires