• Rav Uriel Aviges

Chir HaChirim 9

Updated: Jun 30

Dans ce cours nous parlons de la relation des patriarches avec les non juifs.


Les documents

אִם-לֹא תֵדְעִי לָךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים; צְאִי-לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן, וּרְעִי אֶת-גְּדִיֹּתַיִךְ, עַל, מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים.

Si tu ne le sais pas, ô la plus belle des femmes, suis donc les traces des brebis, et fais paître tes chevreaux près des huttes des bergers.

Rashi

אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ. זוּ הִיא תְשׁוּבַת הָרוֹעֶה: "אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ לְהֵיכָן תֵּלְכִי לִרְעוֹת צֹאנֵךְ, אַתְּ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, שֶׁחָדַל הָרוֹעֶה מִלְּהַנְהִיג אוֹתָם:

If you do not know. This is the shepherd’s reply, “If you do not know where you should go to pasture your sheep, you, O fairest of women, for the shepherd has ceased leading them31If you are uncertain about a matter of law, follow in the footsteps of your forefathers and follow their tradition. (Sforno) —

צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן. הִסְתַּכְּלִי בִפְסִיעוֹת דֶּרֶךְ שֶׁהָלְכוּ הַצֹּאן, וְהָעֲקֵבִים נִכָּרִים, טראצי"ט בְּלַעַ"ז, וְכֵן הַרְבֵּה בַמִּקְרָא, "וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נוֹדָעוּ", "נֶחְמְסוּ עֲקֵבָיִךְ", "וְהוּא יָגֻד עָקֵב", יָשׁוּב עַל עֲקֵבָיו. וְאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ לֵכִי: וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ

Go forth in the footsteps of the sheep. Look at the footsteps, the way that the sheep went, and the footsteps are discernible;” traces in O.F. There are many similar instances [of עקב in Scripture, “and Your footsteps וְעִקְּבוֹתֶיךָ were not known,”32Tehillim 77:20. [and] “your steps עֲקֵבָיִךְ were cut off,”33Yirmiyahu 13:22. [and] “And it will return on its heel עָקֵב,”34Bereishis 49:19. [meaning] that they will return in their tracks.35Alternatively, one who seeks God [symbolized by the shepherd], should follow the footsteps of the flock until he reaches the “shepherd.” (Sefer Duda’im) You go on that path. And pasture your kids

עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים. בֵּין מִשְׁכְּנוֹת שְׁאָר הָרוֹעִים שֶׁאַתְּ אֶצְלָם. וְזֶה הַדֻּגְמָא: אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ, כְּנֵסִיָּתִי וַעֲדָתִי, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, בִּשְׁאָר אֻמּוֹת, אֵיכָה תִרְעִי וְתִנָּצְלִי מִיַּד הַמְּצִיקִים לָךְ לִהְיוֹת בֵּינֵיהֶם וְלֹא יֹאבְדוּ בָנַיִךְ, הִתְבּוֹנְנִי בְּדַרְכֵי אֲבוֹתַיִךְ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁקִּבְּלוּ תוֹרָתִי וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתִּי וּמִצְוֹתַי, וּלְכִי בְדַרְכֵיהֶם. וְאַף בִּשְׂכַר זֹאת תִּרְעִי גְדִיּוֹתַיִךְ אֵצֶל שָׂרֵי הָאֻמּוֹת. וְכֵן אָמַר יִרְמְיָה "הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים. . . שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה וגו'":

near the dwellings of the shepherds. Among the dwellings of the other shepherds whom you are near. This is the allegory: If you do not know, My assembly and My congregation, O fairest of women, among other nations, where you should pasture and be saved from the hand of those who oppress you, to be among them, and not have your children perish, ponder the ways of your early ancestors, who accepted My Torah and kept My ordinance and My commandments, and go in their ways. As a reward for this, you will pasture your kids near the princes of the nations. And similarly Yirmiyahu said, “Set up markers for yourself ... set your heart to the path, etc.”36



Genese 33

Jacob arriva ensuite à Salem, ville de Sichem, dans le pays de Canaan, à son retour du territoire d’Aram; et il se fixa à l’entrée de cette ville. 19 Il acquit la portion de terrain ou il établit sa tente, de la main des enfants de Hamor, père de Sichem pour cent kesita. 20 Il y érigea un autel qu’il dénomma: "le Seigneur est le Dieu d’Israël."

אֲמַר: הוֹאִיל וְאִיתְרְחִישׁ נִיסָּא אֵיזִיל אַתְקֵין מִילְּתָא. דִּכְתִיב: ״וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם״, וְאָמַר רַב: שָׁלֵם בְּגוּפוֹ, שָׁלֵם בְּמָמוֹנוֹ, שָׁלֵם בְּתוֹרָתוֹ. ״וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר״, אָמַר רַב: מַטְבֵּעַ תִּיקֵּן לָהֶם, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: שְׁווֹקִים תִּיקֵּן לָהֶם, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מֶרְחֲצָאוֹת תִּיקֵּן לָהֶם. אֲמַר: אִיכָּא מִילְּתָא דְּבָעֵי לְתַקּוֹנֵי? אֲמַרוּ לֵיהּ: אִיכָּא דּוּכְתָּא דְּאִית בֵּיהּ סְפֵק טוּמְאָה


Rabbi Shimon said: Since a miracle transpired for me, I will go and repair something for the sake of others in gratitude for God’s kindness, as it is written: “And Jacob came whole to the city of Shechem, which is in the land of Canaan, when he came from Paddan-aram; and he graced the countenance of the city” (Genesis 33:18). Rav said, the meaning of: And Jacob came whole, is: Whole in his body, whole in his money, whole in his Torah. And what did he do? And he graced the countenance of the city; he performed gracious acts to benefit the city. Rav said: Jacob established a currency for them. And Shmuel said: He established marketplaces for them. And Rabbi Yoḥanan said: He established bathhouses for them. In any event, clearly one for whom a miracle transpires should perform an act of kindness for his neighbors as a sign of gratitude. He said: Is there something that needs repair? They said to him: There is a place where there is uncertainty with regard to ritual impurity


Or, Dina, la fille que Léa avait enfantée à Jacob, sortit pour faire connaissance avec les filles du pays. 2 Elle fut remarquée de Sichem, fils de Hamor le Hévéen, gouverneur du pays; il l'enleva et s'approcha d'elle en lui faisant violence. 3 Puis son cœur s'attacha à Dina, fille de Jacob; il aima la jeune fille et il parla à son cœur. 4 Sichem dit à Hamor, son père: "Obtiens moi cette jeune fille pour épouse." 5 Jacob apprit qu'on avait déshonoré Dina, sa fille. Ses fils étaient avec son bétail, dans les champs; Jacob se tut jusqu'à leur retour. 6 Hamor, père de Sichem, se rendit auprès de Jacob pour lui parler. 7 Mais les enfants de Jacob étaient revenus des champs à cette nouvelle et ces hommes étaient consternés et leur indignation était grande; car une flétrissure avait eu lieu en Israël par le viol de la fille de Jacob et ce n'est pas ainsi qu'on devait agir. 8 Hamor leur parla en ces termes: "Sichem, mon fils, a le cœur épris de votre fille; donnez-la lui, je vous prie, pour épouse. 9 Alliez-vous avec nous; donneznous vos filles et épousez les nôtres. 10 Demeurez avec nous; le pays vous est ouvert: restez y, exploitez le et formez y des établissements." 11 Sichem dit au père de la jeune fille et à ses frères: "Puisse-je trouver faveur auprès de vous! Ce que vous me demanderez, je le donnerai. 12 Imposez-moi le douaire et les dons les plus considérables, je donnerai ce que vous me direz; accordez-moi seulement la jeune fille pour épouse." 13


5 Or, le troisième jour, comme ils étaient souffrants, deux des fils de Jacob, Siméon et Lévi, frères de Dina, prirent chacun leur épée, marchèrent sur la ville avec assurance et tuèrent tous les mâles; 26 et Hamor et Sichem son fils, ils les passèrent au fil de l'épée; ils emmenèrent Dina hors de la maison de Sichem et ils ressortirent. 27 Les fils de Jacob vinrent dépouiller les cadavres et pillèrent la ville qui avait déshonoré leur sœur: 28 leur menu bétail, leur gros bétail, leurs ânes, ce qu'ils avaient à la ville, ce qu'ils avaient aux champs, ils le ravirent. 29 Tous leurs biens, tous leurs enfants et leurs femmes, ils les emmenèrent et les dépouillèrent, avec tout ce qui était dans les maisons. 30 Jacob dit à Siméon et à Lévi: "Vous m'avez rendu malheureux en me mettant en mauvaise odeur chez les habitants du pays, le Cananéen et le Phérézéen; moi, je suis une poignée d'hommes, ils se réuniront contre moi et me

frapperont et je serai exterminé avec ma famille." 31 Ils répondirent: "Devait-on traiter notre sœur comme une prostituée?


Nombres 25

Israël s'établit à Chittîm. Là, le peuple se livra à la débauche avec les filles de Moab. 2 Elles convièrent le peuple à leurs festins idolâtres; et le peuple mangea, et il se prosterna devant leurs dieux. 3 Israël se prostitua à Baal-Peor et le courroux du Seigneur s'alluma contre Israël. 4 Et le Seigneur dit à Moïse: "Prends tous les chefs du peuple et fais-les pendre au nom du Seigneur, à la face du soleil, pour que la colère divine se détourne d'Israël." 5 Et Moïse dit aux juges d'Israël: "Que chacun de vous immole ceux des siens qui se sont livrés à Baal-Peor! 6 Cependant, quelqu'un des Israélites s'avança, amenant parmi ses frères la Madianite, à la vue de Moïse, à la vue de toute la communauté des enfants d'Israël, qui pleuraient au seuil de la tente d'assignation. 7 A cette vue, Phinéas, fils d'Eléazar, fils d'Aaron le pontife, se leva du milieu de la communauté, arma sa main d'une lance, 8 entra, sur les pas de l'Israélite, dans la tente, et les perça tous deux, l'Israélite ainsi que cette femme, qu'il frappa au flanc; et le fléau cessa de sévir parmi les enfants d'Israël. 9 Ceux qui avaient péri par suite du fléau étaient au nombre de vingt-quatre mille.


Avodah zarah 65a

רבא אמטי ליה קורבנא לבר שישך ביום אידם אמר ידענא ביה דלא פלח לעבודת כוכבים אזל אשכחיה דיתיב עד צואריה בוורדא וקיימן זונות ערומות קמיה א"ל אית לכו כה"ג לעלמא דאתי א"ל דידן עדיפא טפי מהאי א"ל טפי מהאי מי הוה א"ל אתון איכא עלייכו אימתא דמלכותא אנן לא תיהוי עלן אימתא דמלכותא א"ל אנא מיהא מאי אימתא דמלכותא איכא עלי

The Gemara relates: Rava brought a gift to a minister named bar Sheshakh on their festival day. Rava said: I know of him that he does not worship idols. Rava went to him and found him sitting up to his neck in rose water, and naked prostitutes were standing before him. Bar Sheshakh said to him: Do you have anything as fine as this in the World-to-Come? Rava said to him: Ours is better than this. Bar Sheshakh said to him: Is there anything finer than this? Rava said to him: You have the fear of the government upon you; we will not have the fear of the government upon us in the World-to-Come. Bar Sheshakh said to him: As for me, in any event, what fear of the government is there upon me? I am a powerful man.

עד דיתבי אתא ההוא פריסתקא דמלכא א"ל קום דקבעי לך מלכא כי נפיק ואזיל א"ל עינא דבעי למיחזי לכו בישותא תיפקע א"ל רבא אמן פקע עיניה דבר שישך

While they were sitting, a certain royal officer [peristaka] came and said to bar Sheshakh: Rise, as the king requires you to appear before him. As he was going out, he said to Rava: May any eye that wishes to see evil upon you burst, as it is clear that you were correct. Rava said to him: Amen. And then bar Sheshakh’s eye burst.

Mishnah 44b

מתני׳ שאל פרוקלוס בן פלוספוס את ר"ג בעכו שהיה רוחץ במרחץ של אפרודיטי אמר ליה כתוב בתורתכם (דברים יג, יח) לא ידבק בידך מאומה מן החרם מפני מה אתה רוחץ במרחץ של אפרודיטי


MISHNA: A wise gentile, Proclus ben Plospus, once asked a question of Rabban Gamliel in the city of Akko when he was bathing in the bathhouse of the Greek god Aphrodite. Proclus said to him: It is written in your Torah: “And nothing of the proscribed items shall cleave to your hand” (Deuteronomy 13:18). For what reason do you bathe before an idol in the bathhouse of Aphrodite?


אמר לו אין משיבין במרחץ וכשיצא אמר לו אני לא באתי בגבולה היא באה בגבולי אין אומרים נעשה מרחץ נוי לאפרודיטי אלא אומר נעשה אפרודיטי נוי למרחץ:


Rabban Gamliel said to him: One may not answer questions related to Torah in the bathhouse. And when he left the bathhouse, Rabban Gamliel gave him several answers. He said to him: I did not come into its domain; it came into my domain. The bathhouse existed before the statue dedicated to Aphrodite was erected. Furthermore, people do not say: Let us make a bathhouse as an adornment for Aphrodite; rather, they say: Let us make a statue of Aphrodite as an adornment for the bathhouse. Therefore, the main structure is not the Aphrodite statue, but the bathhouse.


דבר אחר אם נותנים לך ממון הרבה אי אתה נכנס לעבודת כוכבים שלך ערום ובעל קרי ומשתין בפניה זו עומדת על פי הביב וכל העם משתינין לפניה לא נאמר אלא אלהיהם את שנוהג בו משום אלוה אסור את שאינו נוהג בו משום אלוה מותר:


Rabban Gamliel continued: Alternatively, there is another answer: Even if people would give you a lot of money, you would not enter before your object of idol worship naked, or as one who experienced a seminal emission who comes to the bathhouse to purify himself, nor would you urinate before it. This statue stands upon the sewage pipe and all the people urinate before it. There is no prohibition in this case, as it is stated in the verse only: “Their gods” (see Deuteronomy 12:2), which indicates that a statue that people treat as a deity is forbidden, but one that people do not treat with the respect that is due to a deity is permitted.

Sanhedrin 64

ת"ר מעשה בסבטא בן אלס שהשכיר חמורו לנכרית אחת כיון שהגיעה לפעור אמרה לו המתן עד שאכנס ואצא לאחר שיצאה אמר לה אף את המתיני עד שאכנס ואצא אמרה לו ולא יהודי אתה אמר לה ומאי איכפת ליך נכנס פער בפניו וקינח בחוטמו והיו משרתי ע"ז מקלסין לו ואומרים מעולם לא היה אדם שעבדו לזו בכך

The Gemara relates another incident with regard to Ba’al-Peor. The Sages taught: There was an incident involving a Jew named Sabbeta ben Alas, who rented out his donkey and his services to a certain gentile woman. He was driving his donkey behind her, and when she arrived at Peor, she said to him: Wait here until I go in and come out. After she came out, he said to her: You too wait for me until I go in and come out. She said to him: Aren’t you Jewish? Why, then, are you worshipping idols? He said to her: And what do you care? He entered and defecated before the idol, and wiped himself with its nostril, as he wanted to demean the idol as much as possible. But he was unsuccessful, as the priests of

Peor were praising him and saying: No person has ever worshipped it before with this excellent form of worship. Although he intended to demean Ba’al-Peor, he actually worshipped it.


Avodah zarah 2b

מיד] נכנסה לפניו מלכות רומי תחלה מ"ט משום דחשיבא ומנלן דחשיבא דכתי' (דניאל ז, כג) ותאכל כל ארעא ותדושינה ותדוקינה אמר רבי יוחנן זו רומי חייבת שטבעה יצא בכל העולם

Immediately, the Roman Empire enters first before Him. The Gemara asks: What is the reason that the Roman Empire enters first? It is because the Roman Empire is the most important of all of the nations. And from where do we derive that it is the most important? As it is written in the book of Daniel with regard to the fourth empire that will rule over the world: “And it shall devour the whole earth, and shall tread it down, and break it in pieces” (Daniel 7:23), and Rabbi Yoḥanan says: This empire that will devour the earth is the wicked Roman Empire, whose name spread throughout the world.

ומנא לן דמאן דחשיב עייל ברישא כדרב חסדא דאמר רב חסדא מלך וצבור מלך נכנס תחלה לדין שנאמר( מלכים א ח, נט) לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל [וגו'] וטעמא מאי איבעית אימא לאו אורח ארעא למיתב מלכא מאבראי ואיבעית אימא מקמי דליפוש חרון אף

The Gemara asks: And from where do we derive that whoever is more important enters first? This is in accordance with a statement of Rav Ḥisda, as Rav Ḥisda says: When a king and a community are brought before God for judgment, the king enters for judgment first, as it is stated: “That He make the judgment of His servant and the judgment of His people Israel, as every day shall require” (I Kings 8:59). And what is the reason that it is important for the king to enter first? If you wish, say that it is not proper conduct for the king to stand outside and wait for the trial of his subjects to end. And if you wish, say instead that the king is brought in first so that he may be judged before God’s anger intensifies due to the sins of the community.

אמר להם הקב"ה במאי עסקתם אומרים לפניו רבש"ע הרבה שווקים תקנינו הרבה מרחצאות עשינו הרבה כסף וזהב הרבינו וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה

The Gemara returns to its narration of the future judgment. First, the members of the Roman Empire enter. The Holy One, Blessed be He, says to them: With what did you occupy yourselves? They say before Him in response: Master of the Universe, we have established many marketplaces, we have built many bathhouses, and we have increased much silver and gold. And we did all of this only for the sake of the Jewish people, so that they would be free to engage in Torah study.

אמר להם הקב"ה שוטים שבעולם כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם תקנתם שווקים להושיב בהן זונות מרחצאות לעדן בהן עצמכם כסף וזהב שלי הוא שנאמר( חגי ב, ח) לי הכסף ולי הזהב נאם ה' צבאות

The Holy One, Blessed be He, says to them: Fools of the world! Are you attempting to deceive Me? Everything that you did, you did for your own needs. You established marketplaces to place prostitutes in them; you built bathhouses for your own enjoyment; and as for the silver and gold that you claim to have increased, it is Mine, as it is stated: “Mine is the silver, and Mine the gold, said the Lord of hosts” (Haggai 2:8).

כלום יש בכם מגיד זאת שנאמר מי בכם יגיד זאת ואין זאת אלא תורה שנאמר( דברים ד, מד) וזאת התורה אשר שם משה מיד יצאו בפחי נפש

Is there no one among you who can declare that they have studied this Torah? This is the meaning of the continuation of the verse from Isaiah, as it is stated: “Who among them can declare this?” (Isaiah 43:9). And “this” is referring to nothing other than the Torah, as it is stated: “And this is the Torah that Moses set before the children of Israel” (Deuteronomy 4:44), and whoever did not engage in its study does not receive reward. Immediately, the members of the Roman Empire leave disappointed.


(le reve de pharaon et de nabuchodonosor, la guenarah de avodah zarah)

ספר באר הגולה באר השני פרק ו


בפרק ב' דבבא מציעא (כא א), אמרו שם שאין צריך להחזיר האבידה אחר יאוש בעלים. ודבר זה נראה לבני אדם רחוק, שיקח אדם את שאינו שלו, והוא לא עמל ולא טרח, ויחמוד ממון אחר. ודבר זה אינו לפי דת הנימוסית, כי דת הנימוסית מחייב להחזיר האבידה אף אחר יאוש בעל האבידה מן האבידה. וסבה זאת, כי דת הנימוסית מחייב דבר מה שראוי לעשות לפי תקון העולם, אף כי אין השכל מחייב דבר ההוא, רק שכך הוא תיקון העולם. ולפיכך דת הנימוסית יש בה לפעמים חומר בדבר מה, אף כי לפי השכל והמשפט הישר לא היה צריך לעשות. ולפעמים דת הנימוסית מקילה ביותר, כאשר הדבר ההוא אינו צריך לעשות לפי תיקון העולם, אף כי אינו ראוי לפי השכל, רק לפי דת הנימוסית. לכך צריך לפי דת הנימוסית להחזיר האבידה אחר יאוש בעל האבידה, ודבר זה הוא חומרא. וכן להפך; אם מצא כלי כסף וכלי זהב, והכריז עליו פעם אחת ושתים, ולא דרש אדם אחר האבידה בשנה או שנתיים, הרי הוא מעכב לעצמו, ומשתמש בכלי ההוא. כי אין בזה תיקון עולם אחר שהכריז עליו כמה פעמים, והמתין שנה או שנתיים או יותר, שוב לא יבוא. ודבר זה אינו לפי התורה, כי אם מצא כלי כסף או כלי זהב, והכריז עליו פעמים הרבה, אסורים לו לעולם, רק יהא מונח עד שיבא אליהו, לא יגע בהם לעולם. הרי שהחמירו מאוד.


וכל זה, כי דברי חכמים על פי התורה, שכל דברי תורה משוערים בשכל. וכאשר כראוי לפי השכל, כך ראוי לעשות. וכמו שאמרה תורה (דברים ד, ו) "ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם וגו'". ואינו דת נימוסית, כי דת הנימוסית מניח הדברים לפי הסברא ולפי המחשבה, והתורה היא שכלית לגמרי, ואין התורה פונה אל הסברא.


Chabat 33

נְפַקוּ, חֲזוֹ אִינָשֵׁי דְּקָא כָּרְבִי וְזָרְעִי, אָמְרִין: מַנִּיחִין חַיֵּי עוֹלָם וְעוֹסְקִין בְּחַיֵּי שָׁעָה. כׇּל מָקוֹם שֶׁנּוֹתְנִין עֵינֵיהֶן מִיָּד נִשְׂרָף. יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם: לְהַחֲרִיב עוֹלָמִי יְצָאתֶם?! חִיזְרוּ לִמְעָרַתְכֶם! הֲדוּר אֲזוּל אִיתִּיבוּ תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא. אָמְרִי: מִשְׁפַּט רְשָׁעִים בְּגֵיהִנָּם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: צְאוּ מִמְּעָרַתְכֶם! נְפַקוּ. כָּל הֵיכָא דַּהֲוָה מָחֵי רַבִּי אֶלְעָזָר, הֲוָה מַסֵּי רַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר לוֹ: בְּנִי, דַּי לָעוֹלָם אֲנִי וְאַתָּה.

They emerged from the cave, and saw people who were plowing and sowing. Rabbi Shimon bar Yoḥai said: These people abandon eternal life of Torah study and engage in temporal life for their own sustenance. The Gemara relates that every place that Rabbi Shimon and his son Rabbi Elazar directed their eyes was immediately burned. A Divine Voice emerged and said to them: Did you emerge from the cave in order to destroy My world? Return to your cave. They again went and sat there for twelve months. They said: The judgment of the wicked in Gehenna lasts for twelve months. Surely their sin was atoned in that time. A Divine Voice emerged and said to them: Emerge from your cave. They emerged. Everywhere that Rabbi Elazar would strike, Rabbi Shimon would heal. Rabbi Shimon said to

Rabbi Elazar: My son, you and I suffice for the entire world, as the two of us are engaged in the proper study of Torah.

(Zohar bamidbar 120b)

©2018 by Uriel Aviges.