• Rav Uriel Aviges

Chir HaChirim 1

Updated: May 5



Les documents

1)

בראשית. אָמַר רַבִּי יִצְחָק לֹֹֹֹֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַתְחִיל אֶת הַתּוֹרָה אֶלָּא מֵהַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, שֶׁהִיא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה שֶׁנִּצְטַוּוּ בָּהּ יִשׂרָאֵל, וּמַה טַּעַם פָּתַח בִּבְרֵאשִׁית? מִשׁוּם כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם (תהילים קי"א), שֶׁאִם יֹאמְרוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְיִשְׁרָאֵל לִסְטִים אַתֶּם, שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אַרְצוֹת שִׁבְעָה גוֹיִם, הֵם אוֹמְרִים לָהֶם כָּל הָאָרֶץ שֶׁל הַקָּבָּ"ה הִיא, הוּא בְרָאָהּ וּנְתָנָהּ לַאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינָיו, בִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם, וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ:

בראשית IN THE BEGINNING — Rabbi Isaac said: The Torah which is the Law book of Israel should have commenced with the verse (Exodus 12:2) “This month shall be unto you the first of the months” which is the first commandment given to Israel. What is the reason, then, that it commences with the account of the Creation? Because of the thought expressed in the text (Psalms 111:6) “He declared to His people the strength of His works (i.e. He gave an account of the work of Creation), in order that He might give them the heritage of the nations.” For should the peoples of the world say to Israel, “You are robbers, because you took by force the lands of the seven nations of Canaan”, Israel may reply to them, “All the earth belongs to the Holy One, blessed be He; He created it and gave it to whom He pleased. When He willed He gave it to them, and when He willed He took it from them and gave it to us” (Yalkut Shimoni on Torah 187).

2)

שִׁ֥יר הַשִּׁירִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לִשְׁלֹמֹֽה׃ The Song of Songs, by Solomon.

יִשָּׁקֵ֙נִי֙ מִנְּשִׁיק֣וֹת פִּ֔יהוּ כִּֽי־טוֹבִ֥ים דֹּדֶ֖יךָ מִיָּֽיִן׃ Oh, give me of the kisses of your mouth, For your love is more delightful than wine.

Rashi

The song of songs which is Shlomo’s. Our Rabbis taught, “Every Shlomo mentioned in Shir Hashirim is sacred [=refers to God], the King to Whom peace שָׁלוֹם belongs. (Gra) which was recited to the Holy One, Blessed Is He, by His assembly and His people, the congregation of Yisroel. Rabbi Akiva said, “The world was never as worthy as on the day that Shir Hashirim was given to Yisroel, for all the Writings are holy, but Shir Hashirim is the holiest of the holies.” Rabbi Elazar son Azaryah said, “To what can this be compared? To a king who took a se’ah of wheat and gave it to a baker. He said to him, ‘Extract for me so much fine flour, so much bran, so much coarse bran, and produce enough fine flour from it for one loaf, sifted and superior.’ Similarly, all the Writings are holy, but Shir Hashirim is the holiest of the holies,5Mishnayos Yodayim 3:5. for it is all comprised of fear of Heaven and the acceptance of the yoke of His kingdom.”

שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה. שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: "כָּל שְׁלֹמֹה (דְּקָשֶׁה לָהֶם לָמָּה לֹא מְיַחֲסוֹ אַחַר אָבִיו כְּמוֹ בְמִשְׁלֵי וְקֹהֶלֶת) הָאֲמוּרִים בְּשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ, מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ". שִׁיר שֶׁהוּא עַל כָּל הַשִּׁירִים, אֲשֶׁר נֶאֱמַר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאֵת עֲדָתוֹ וְעַמּוֹ, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: "לֹא הָיָה הָעוֹלָם כְּדַאי כַּיּוֹם שֶׁנִּתַּן בּוֹ שִׁיר הַשִּׁירִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים". אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: "לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁנָּטַל סְאָה חִטִּים וּנְתָנָהּ לְנַחְתּוֹם. אָמַר לוֹ: 'הוֹצֵא לִי כָךְ וְכָךְ סֹלֶת, כָּךְ וְכָךְ סֻבִּין, כָּךְ וְכָךְ מֻרְסָן, וְסָלִיתָ לִי מִתּוֹכָהּ גְּלֻסְקִיָּא אַחַת, מְנֻפָּה וּמְעֻלָּה'. כָּךְ, כָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ, וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, שֶׁכֻּלּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם וְקִבּוּל עֹל מַלְכוּתוֹ":

3) Jeremie 23 28


הַנָּבִיא אֲשֶׁר-אִתּוֹ חֲלוֹם, יְסַפֵּר חֲלוֹם, וַאֲשֶׁר דְּבָרִי אִתּוֹ, יְדַבֵּר דְּבָרִי אֱמֶת: מַה-לַתֶּבֶן אֶת-הַבָּר, נְאֻם-יְהוָה.

Que le prophète qui se targue d'un songe raconte ce songe! Mais que celui qui est favorisé de ma parole annonce fidèlement ma parole: que vient faire la paille avec le grain? dit l'Eternel

Berahot 56

״הַנָּבִיא אֲשֶׁר אִתּוֹ חֲלוֹם יְסַפֵּר חֲלוֹם וַאֲשֶׁר דְּבָרִי אִתּוֹ יְדַבֵּר דְּבָרִי אֱמֶת מַה לַתֶּבֶן אֶת הַבָּר נְאֻם ה׳״. וְכִי מָה עִנְיַן בַּר וְתֶבֶן אֵצֶל חֲלוֹם? אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַר בְּלֹא תֶּבֶן, כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לַחֲלוֹם בְּלֹא דְּבָרִים בְּטֵלִים.

With regard to the verse: “The prophet that has a dream, let him tell a dream; and he that has My word, let him speak My word faithfully. What has the straw to do with the grain? says the Lord” (Jeremiah 23:28), the Gemara asks: What do straw and grain have to do with a dream? Rather, Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Shimon bar Yoḥai: Just as it is impossible for the grain to grow without straw, so too it is impossible to dream without idle matters. Even a dream that will be fulfilled in the future contains some element of nonsense.

4)

כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֵ֥שׁ אֹכְלָ֖ה ה֑וּא אֵ֖ל קַנָּֽא׃ (פ)

For the LORD your God is a consuming fire, an impassioned God.

וְהָאִ֥ישׁ מֹשֶׁ֖ה ענו [עָנָ֣יו] מְאֹ֑ד מִכֹּל֙ הָֽאָדָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ (ס)

Now Moses was a very humble man, more so than any other man on earth.

וַ֠יֵּרָא מַלְאַ֨ךְ יְהֹוָ֥ה אֵלָ֛יו בְּלַבַּת־אֵ֖שׁ מִתּ֣וֹךְ הַסְּנֶ֑ה וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה הַסְּנֶה֙ בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֔שׁ וְהַסְּנֶ֖ה אֵינֶ֥נּוּ אֻכָּֽל׃

An angel of the LORD appeared to him in a blazing fire out of a bush. He gazed, and there was a bush all aflame, yet the bush was not consumed.

וַיְהִ֣י ׀ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֗ם וַיִּגְדַּ֤ל מֹשֶׁה֙ וַיֵּצֵ֣א אֶל־אֶחָ֔יו וַיַּ֖רְא בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיַּרְא֙ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מַכֶּ֥ה אִישׁ־עִבְרִ֖י מֵאֶחָֽיו׃

Some time after that, when Moses had grown up, he went out to his kinsfolk and witnessed their labors. He saw an Egyptian beating a Hebrew, one of his kinsmen.

וַיִּ֤פֶן כֹּה֙ וָכֹ֔ה וַיַּ֖רְא כִּ֣י אֵ֣ין אִ֑ישׁ וַיַּךְ֙ אֶת־הַמִּצְרִ֔י וַֽיִּטְמְנֵ֖הוּ בַּחֽוֹל׃

He turned this way and that and, seeing no one about, he struck down the Egyptian and hid him in the sand.

5)

Seule une culture sérieuse et approfondie peut engendrer un caractère moral ; l'homme, même égoïste ou méchant, obéit à des principes quand la femme n'obéit qu'à ses sentiments.

La nature ne connaît pas la stabilité dans les relations entre homme et femme.

6)

ויקרא רבה (מרגליות) פרשת אמור פרשה כח


[ו] ר' יוחנן אמ' לא תהא קלה בעיניך מצות העומר, שזכות מצות העומר ירש אברהם אבינו את הארץ, הה"ד ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך (בראשית יז, ח), על שום ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמור (שם /בראשית י"ז/ ט). ר' שמעון בן לקיש אמ' לא תהא קלה בעיניך מצות העומר, שבזכות מצות העומר שלום נעשה בין איש לאשתו, הה"ד והביא האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירית האיפה קמח שעורים לא יצק עליו שמן ולא יתן עליו לבונה

7)

וַֽיְהִ֖י מִקֵּ֣ץ יָמִ֑ים וַיָּבֵ֨א קַ֜יִן מִפְּרִ֧י הָֽאֲדָמָ֛ה מִנְחָ֖ה לַֽיהוָֽה׃

In the course of time, Cain brought an offering to the LORD from the fruit of the soil;

וְהֶ֨בֶל הֵבִ֥יא גַם־ה֛וּא מִבְּכֹר֥וֹת צֹאנ֖וֹ וּמֵֽחֶלְבֵהֶ֑ן וַיִּ֣שַׁע יְהוָ֔ה אֶל־הֶ֖בֶל וְאֶל־מִנְחָתֽוֹ׃

and Abel, for his part, brought the choicest of the firstlings of his flock. The LORD paid heed to Abel and his offering,

וְאֶל־קַ֥יִן וְאֶל־מִנְחָת֖וֹ לֹ֣א שָׁעָ֑ה וַיִּ֤חַר לְקַ֙יִן֙ מְאֹ֔ד וַֽיִּפְּל֖וּ פָּנָֽיו׃

but to Cain and his offering He paid no heed. Cain was much distressed and his face fell.


Rashi

OF THE FRUIT OF THE GROUND —of the worst fruits (Genesis Rabbah 22:5); there is an Agada which says that it was linseed (Midrash Tanchuma, Bereshit 9).

מדרש אגדה, בראשית ד׳:ג׳:א׳ויהי מקץ ימים. זמן פסח היה, אמר אדם לבניו עתידים ישראל כולם להביא פסחיהם ויהיו לרצון ועת רצון היא זאת, אך אתם הביאו קרבניכם לפניו וירצה לכם:


©2018 by Uriel Aviges.