Le poisson et la viande, le riz a Pessah, se couvrir la tete our une femme mariee.
Les documents
1 poisson viande Guemarah pesahim 76
תני רב כהנא בריה דרב חיננא סבא פת שאפאה עם צלי בתנור אסור לאכלה בכותחא ההיא ביניתא דאיטווא בהדי בישרא אסרה רבא מפרזיקיא למיכליה בכותחא מר בר רב אשי אמר אפילו במילחא נמי אסורה משום דקשיא לריחא ולדבר אחר:
Rav Kahana, son of Rav Ḥinnana the Elder, teaches: In the case of bread that one baked together with roasting meat in the oven, it is prohibited to eat the bread with kutaḥ, which contains milk, because the bread absorbs some of the meat’s aroma. The Gemara relates: There was a certain fish that was roasted together with meat, Rava of Parzikiyya prohibited it from being eaten with kutaḥ, due to the meat flavor absorbed in the fish. Mar bar Rav Ashi said: Even to merely eat it with salt is also prohibited because meat that is roasted or cooked with fish is bad for odor, meaning it causes bad breath, and for something else, i.e., leprosy. Therefore, one should avoid eating it due to the danger involved.
Tur 116
וצריך ליזהר שלא לאכול בשר ודג ביחד שקשה לצרעת ויש מחמירין בדבר לייחד לדגים כלים לבד וא"א הרא"ש ז"ל היה רגיל לרחוץ ידיו בין בשר לדג והיה שורה פת ביין ואוכלו בנתיים כדי לרחוץ פיו
Il faut faire attention de ne pas manger de la viande et du poisson ensemble, car c’est dangereux pour la lepre, et il y en a qui sont mahmir d’avoir des ustensils spéciaux pour le poisson séparés de la viande. Et mon père que le roch avait l’ahbitude de se laver les mains entre la viande et le poisson, et il trempait du pain dans du vin et il le mangeait entre les deux pour se rincer la bouche.
Chulhan aruch 116
צריך ליזהר שלא לאכול בשר ודג ביחד מפני שקשה לצרעת: הגה: וכן אין לצלות בשר עם דג משום ריחא מיהו בדיעבד אינו אסור (ארוך כלל ל"ט דין כ"ה): 3 ירחוץ ידיו בין בשר לדג ויאכל פת שרוי בנתים כדי לרחוץ פיו: הגה: ויש אומרים דאין לחוש לזה רק כשמבשלם יחד ואכלן אבל לאכלן זה אחר זה
אין לחוש (הגהות מרדכי) וכן נוהגין שלא לרחוץ הפה ולא הידים ביניהם ומ"מ יש לאכול דבר ביניהם ולשתות דהוי קנוח והדחה (הגהות ש"ד סי' ע"ה ומביאו בגליון או"ה שם):
Il y a lieu de ne pas manger du poissin et de la viande ensemble, par ce que cela peut donner la lepre, de plus il ne faut pas cuisiner dans le même four de la viande t du poisson a cose de l arome, mais bediavad ce n’est pas interdit.
one should wash his hands between meat and fish, and eat dipped bread in between, to wash his mouth. Hagahah: And some says that there is no concern for this unless he cooks and eats eats them togther, but to each them one after the other there is not concern. And the custom is not to wash ones mouth and hands between, but still one should eat and drink something in between Since this fulfills kinuach and hadachah
ערוך השולחן קט"ז
וי"א דעכשיו נשתנו הטבעים וכמה דברים שאמרו בגמ׳ משום רוח רעה ואנו אין נזהרין בזה ואין המדינות שוות זל"ז [מג"א סי׳ רע"ג סק"א] וגם רבותינו בעלי התוס' כתבו ספ"ק דמ"ק על מה שאמרו בגמ׳ שם דכוורא סמוך למיסרחא מעלי וז"ל ובזמה"ז תופסים סכנה למיכל סמוך לסירחון וגם בשתיית מים אחר דג דאיתא שם דמעלי ועכשיו אינו כן ושמא נשתנו כמו הרפואות שבש"ס שאינן טובות בזמה"ז עכ"ל
2 riz a pesah
chulhan aruch 453
דיני החטים וטחינתן למצות ובו ט סעיפים:
אלו דברים שיוצאים בהם ידי חובת מצה בחטים ובשעורים ובכוסמין ובשבולת שועל ובשיפון (והמנהג ליקח לכתחלה חטים) (מהרי"ל) אבל לא באורז ושאר מיני קטנית וגם אינם באים לידי חימוץ ומותר לעשות מהם תבשיל: הגה ויש אוסרים (טור והגהות מיימוני פ"ה ומרדכי פ' כל שעה) והמנהג באשכנז להחמיר ואין לשנות מיהו פשוט דאין אוסרים בדיעבד אם נפלו תוך התבשיל וכן מותר להדליק בשמנים הנעשים מהם ואינן אוסרין אם נפלו לתוך התבשיל וכן מותר להשהות מיני קטניות בבית (ת"ה סי' קי"ג) וזרע אקליז"א (מהרי"ל) ועני"ס אליינד"ר אינן מיני קטניות ומותר לאכלן בפסח כן נראה לי:
These are the things through which one fulfills the obligation of [eating] matza: wheat, barley, spelt, oats and rye - and the custom is to take wheat initially (Maharil) - but not rice and other types of legumes [kitniyiot], and these also do not come to be leavened and it is [so] permitted to make a cooked food from them. REMA: And some forbid [it] (Tur and Hagahot Maimoniot and Mordechai on the Chapter [entitled] Kol Sha'ah). And the custom in Ashkenaz is to be strict [about this], and one should not change [it]. However, it is obvious that they do not render a cooked food forbidden after the fact if they fall into it. And so [too] is it permitted to light with oils that are made from them and [these oils] do not render a cooked food forbidden if they fall into it. And so [too] is it permissible to store types of legumes in the home (Terumat HaDeshen, Section 113). And the seed of dill (Maharil) and anise and coriander are not types of legumes and it is permissible to eat them on Pesach, and so does it appear [correct] to me.
Beth yossef
ויש אוסרין לאכול אורז וכל מיני קטניות וכו' וחומרא יתירה היא זו גם ר"י כתב אותם שנהגו שלא לאכול אורז ומיני קטניות מבושל בפסח מנהג שטות הוא זולתי אם הם עושין להחמיר על עצמם ולא ידעתי למה עכ"ל. ובהג"מ פ"ה כ' בשם סמ"ק על הקטניות כגון פולים ועדשים יש נוהגים איסור לאכלם בפסח וכן ה"ר שמואל מאיבר"א אבל ה"ר יחיאל ושאר גדולים היו נוהגין בהם היתר וקשה מאד הדבר להתיר כיון שאחרים נהגו בהן איסור ונראה שלא נהגו בו איסור משום חימוץ דלא טעו אינשי בזה דתינוקות של בית רבן יודעין אותו
דבפי' אמרינן בגמרא דאינו בא לידי חימוץ אלא ה' מינים בלבד אלא אסורות משום דדגן מעשה קדירה וקטניות מעשה קדירה גזירה הא אטו הא וגם יש מקומות שעושין פת מקטנית ואתי לאיחלופי בדייסא שהוא מעשה קדירה אבל מיני ירקות דלא דמי לדגן כלל לא אתי לאיחלופי וגם פעמים תבואה מעורבת בהם וא"א לבררו יפה והחרדל כמו כן יש לאוסרו בפסח משום דהוא מידי דמידגן אע"ג דבימיהם היה מותר מ"מ עתה יש להחמיר בדורות הללו שאינם בקיאים כ"כ באיסור והיתר כדורות הראשונים כדפי' רב סעדיה גאון עכ"ל. וגם המרדכי כתב בפרק כל שעה כ"ז בשם סמ"ק ולית דחש לדברים הללו זולתי האשכנזים :
Kaf hahaim
י) שם הגה. ויש אוסרים וכו', וכתב המו"ק וז"ל ומעידני על אבא מארי הגאון זצ"ל כמה צער נצטער אותו צדיק על זאת וכו' היה מתרעם ואומר אי איישר חילי אבטיליניה למנהג גרוע הלז שהיא חומרא דאתי' לידי קולא ונפק מינה חורבא ומכשול באיסור חמץ כי מתוך שאין מיני קטניות מצויין להמון לאכול ולשבוע צריכין לאפות לחם מצה הרבה בפרטות העניים וכו' מתוך כך אינם נזהרים בעיסה כראוי וכו' קרוב הדבר שנכשלים באיסור כרת ר"ל וכו' דהוה חש להמון רבת עם שלא תלעוז עליו מדינה וכו' ועי"ש שהאריך הרבה והביאו מחב"ר או' א'. וכן בתשו' בשמים ראש סי' שמ"ח תמה על האוסרים לאכול קטנית ואורז וכתב שהוא מנהג בטעות וכו' יעוש"ב. אמנם הפר"ח כתב סמך למנהג מהש"ס וסיים וז"ל לפיכך יש לתפוש לאסור כל מידי דדמי לדגן משום דמחלף להו בדגן אבל אין כן מנהגינו (הספרדים) זולתי באורז ששנה אחת אחר שנבדק ג"פ יפה נמצא בו גרעין חטה ומאותו יום והלאה לא אכלנוהו בפסח עכ"ל. וכ"כ הגאון חיד"א בס' טוב עין סי' ט' או' ו' דאנחנו בני ספרד אין נוהגין במניעת הקטניות אמנם באורז נהגו בעיה"ק ירושת"ו מרבית הת"ח ויראי ה' שלא לאוכלו בפסח שהעידו דהוה עובדא שביררו האורז כמה פעמים ושוב אחר שבישלוהו נמצאת חטה ולכן נמנעו מלאוכלו אבל אין מוחין ביד האוכלים ובפרט כי בעיה"ק הוא מזון העניים והתנוקות יעו"ש. ועיין בספר פקודת אלעזר לעיל סי' נ"א דף ס"ד ע"ד שכתב דעכשיו נוהגין גם הספרדים בירושת"ו לאסור הקטניות בפסח יעי"ש. אמנם עתה בזה"ז נתרבו האכלוסים יותר ויותר ממה שהיו מקדם קהלות מרובות וכל אחד ואחד מחזיק במנהגו יש
אוכלין קטניות בפסח ויש שאין אוכלין ואין בזה משים לא תתגודדו כיון דכל אחד קהלה בפ"ע וכמ"ש לקמן בסי' תס"ח בס"ד.
3 peruque Chulhan aruch orah haym 75
שער של אשה שדרכה לכסות אסו' לקרות כנגדו: הגה (אפי' אשתו) אבל בתולות שדרכן לילך פרועות הראש מותר הגה וה"ה השערות של נשים שרגילין לצאת מחוץ לצמתן (ב"י בשם הרשב"א) וכ"ש שער נכרית אפי' דרכה לכסות (הגהות אלפסי החדשים):
The hair of a woman that it is her practice (lit. way) to cover is forbidden to recite [the Recitation of the Sh'ma] in front of it. Gloss: even his wife . But unmarried women for whom it is their way to go with an uncovered head, it is permitted. Gloss: And so too is the law with the hairs of women that regularly come out of their covering (Beit Yosef in the name of Rashba) and certainly foreign hair [i.e. a wig] even if it is her practice to cover (Hagahot Alfasi haChadashim).
Kaf hahayim
יט) שם בהגהה. וכ"ש שער נכרית וכו', וכ"כ בש"ג דמותר לכתחלה כדאיתא במשנה פ"ו דשבת יוצאה אשה בחוטי שער וכו' דלא כבאר שבע סי' ח"י שחולק עליו והאריך בדברי דיחוי מ"א סק"ה. י"א בהגה"ט. וכ"ה הסכמת האחרונים להתיר כדברי הרמ"א ז"ל:
יוֹצְאָה אִשָּׁה בְחוּטֵי שֵׂעָר, בֵּין מִשֶּׁלָּהּ בֵּין מִשֶּׁל חֲבֶרְתָּהּ בֵּין מִשֶּׁל בְּהֵמָה, וּבְטֹטֶפֶת וּבְסַנְבּוּטִין בִּזְמַן שֶׁהֵן תְּפוּרִין. בְּכָבוּל וּבְפֵאָה נָכְרִית לֶחָצֵר. בְּמוֹךְ שֶׁבְּאָזְנָהּ וּבְמוֹךְ שֶׁבְּסַנְדָּלָהּ וּבְמוֹךְ שֶׁהִתְקִינָה לְנִדָּתָהּ. בְּפִלְפֵּל וּבְגַרְגִּיר מֶלַח וּבְכָל דָּבָר שֶׁתִּתֵּן לְתוֹךְ פִּיהָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִתֵּן לְכַתְּחִלָּה בְשַׁבָּת. וְאִם נָפַל, לֹא תַחֲזִיר. שֵׁן תּוֹתֶבֶת וְשֵׁן שֶׁל זָהָב, רַבִּי מַתִּיר, וַחֲכָמִים אוֹסְרִים:
A woman may go out with ribbons made of hair, whether they are of her own hair or her friend’s, or an animal’s; And with frontlets or head-bangles if they are sewn, And with a hair-net and with a wig into a courtyard; And with wool in her ear, with wool in her sandals, and with wool which she prepared
for her menstruation; With a peppercorn, with a lump of salt and anything that is placed in her mouth, providing that she does not put it in her mouth in the first place on Shabbat, And if it falls out, she may not put it back. A false tooth or a gold tooth: Rabbi permits but the sages forbid it.
טוב) שם הגהה. וה"ה השערות של נשים שרגילין לצאת וכו' וכן הנשים של ערי אירופה שדרכן לילך תמיד פרועי ראש מותר לקרות כנגדן כיון דכל הנשים דרכן בכך. בן א"ח שם. אבל להסתכל באשה אחרת אפי' חוץ לצמתה אסור. א"ר אות ה':
Beth yossef
וז"ל הרמב"ם בפ"ג מהלכות ק"ש כל גוף האשה ערוה לפיכך לא יסתכל בגוף האשה כשהוא קורא ואפי' אשתו ואם היה מגולה טפח מגופה לא יקרא כנגדה עכ"ל והשמיט קול ושער משום דמשמע ליה דלשמוע ולהסתכל קאמר ולא לענין ק"ש וכמו שכתב הרא"ש בקול ודקדק לומר אם היה מגולה טפח מגופה לרמוז למה שנתבאר בסמוך דידיה ופניה וכ"מ שאין דרך לכסותו שרי דהא לא שייך לומר מגולה אלא במקום שדרך להתכסות ולענין הלכה נראה דנקטינן כדברי הרמב"ם ומיהו טוב ליזהר לכתחילה ממראית שער ומשמיעת קול זמר אשה בשעת ק"ש :
מתני׳ ואלו יוצאות שלא בכתובה העוברת על דת משה ויהודית ואיזו היא דת משה מאכילתו שאינו מעושר ומשמשתו נדה ולא קוצה לה חלה ונודרת ואינה מקיימת
MISHNA: And these are examples of women who may be divorced without payment of their marriage contract: A woman who violates the precepts of Moses, i.e., halakha, or the precepts of Jewish women, i.e., custom. The Mishna explains: And who is categorized as a woman who violates the precepts of Moses? This includes cases such as when she feeds him food that has not been tithed, or she engages in sexual intercourse with him while she has the legal status of a menstruating woman, or she does not separate a portion of dough to be given to a priest [ḥalla], or she vows and does not fulfill her vows.
ואיזוהי דת יהודית יוצאה וראשה פרוע וטווה בשוק ומדברת עם כל אדם:
And who is considered a woman who violates the precepts of Jewish women? One who, for example, goes out of her house, and her head, i.e., her hair, is uncovered; or she spins wool in the public marketplace; or she speaks with every man she encounters
ואיזוהי דת יהודית יוצאה וראשה פרוע: ראשה פרוע דאורייתא היא דכתיב (במדבר ה, יח) ופרע את ראש האשה ותנא דבי רבי ישמעאל אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפרוע ראש דאורייתא §
The mishna stated: And who is considered a woman who violates the precepts of Jewish women? One who goes out and her head is uncovered. The Gemara asks: The prohibition against a woman going out with her head uncovered is not merely a custom of Jewish women. Rather, it is by Torah law, as it is written with regard to a woman suspected by her husband of having been unfaithful: “And he shall uncover the head of the woman” (Numbers 5:18). And the school of Rabbi Yishmael taught: From here there is a warning to Jewish women not to go out with an uncovered head, since if the Torah states that a woman suspected of adultery must have her head uncovered, this indicates that a married woman must generally cover her head. The Gemara explains: By Torah law,
קלתה שפיר דמי דת יהודית אפילו קלתה נמי אסור
if she covers her head with her basket [kilta], it seems well and is sufficient. But by precepts of Jewish women, i.e., custom, even if her head is covered by her basket this is also prohibited; she requires a substantial head covering
אמר מר עוקבא אנא להא מלתא חלא בר חמרא לגבי אבא דאילו אבא כי הוה אכיל בשרא האידנא לא הוה אכל גבינה עד למחר עד השתא ואילו אנא בהא סעודתא הוא דלא אכילנא לסעודתא אחריתא אכילנא
Mar Ukva said: I am, with regard to this matter, like vinegar, son of wine, with respect to Father, i.e., my practice is inferior to that of my
father. As Father, if he were to eat meat at this time, would not eat cheese until tomorrow at this time. But as for me, only at this meal, during which I ate meat, do I not eat cheese; at a different meal on the same day I will eat cheese.