Les documents
Moïse convoqua toute la communauté des enfants d'Israël et leur dit: "Voici les choses que l'Éternel a ordonné d'observer. 2 Pendant six jours on travaillera, mais au septième vous aurez une solennité sainte, un chômage absolu en l'honneur de l'Éternel; quiconque travaillera en ce jour sera mis à mort. 3 Vous ne ferez point de feu dans aucune de vos demeures en ce jour de repos." 4 Moïse parla en ces termes à toute la communauté d'Israël: "Voici ce que l'Éternel m'a ordonné de vous dire: 5 ‘Prélevez sur vos biens une offrande pour l'Éternel; que tout homme de bonne volonté l'apporte, ce tribut du Seigneur: de l'or, de l'argent et du cuivre; 6 des étoffes d'azur, de pourpre, d'écarlate, de fin lin et de poil de chèvre; 7 des peaux de bélier teintes en rouge, des peaux de tahach et du bois de chittim; 8 de l'huile pour le luminaire, des aromates pour l'huile d'onction et pour la combustion des parfums; 9 des pierres de choham et des pierres à enchâsser, pour l'éphod et le pectoral. 10 Puis, que les plus industrieux d'entre vous se présentent pour exécuter tout ce qu'a ordonné l'Éternel: 11 le tabernacle, avec son pavillon et sa couverture; ses agrafes et ses solives, ses traverses, ses piliers et ses socles; 12 l'arche avec ses barres, le propitiatoire, le voile protecteur; 13 la table, avec ses barres et toutes ses pièces, ainsi que les pains de proposition; 14 le candélabre pour l'éclairage avec ses ustensiles et ses lampes et l'huile du luminaire; 15 l'autel du parfum avec ses barres, l'huile d'onction et le parfum aromatique, puis le rideau d'entrée pour l'entrée du tabernacle….
Rashi
Mochè fit assembler Le lendemain du jour de Yom Kippour, lorsqu’il est descendu de la montagne. Le verbe est employé à la forme du hif‘il : On n’assemble pas les gens à l’aide de ses mains, mais ils se sont assemblés sur son ordre. Aussi le Targoum Onqelos traduit-il par : weakhnich ( il fit assembler »)
Le lendemain, Moïse s’assit pour rendre la justice au peuple et le peuple se tint debout autour de Moïse, du matin jusqu'au soir. 14 Le beau-père de Moïse, voyant comme il procédait à l'égard du peuple, lui dit: "Que signifie ta façon d'agir envers ce peuple? Pourquoi sièges-tu seul et tout le peuple stationne t-il autour de toi du matin au soir?" 15 Moïse répondit à son beau-père: "C'est que le peuple vient à moi pour consulter le Seigneur. 16 Lorsqu'ils ont une affaire, elle m'est soumise; alors je prononce entre les parties et je fais connaître les décrets du Seigneur et ses instructions." 17 Le beau-père de Moïse lui répliqua: "Le procédé que tu emploies n'est pas bon. 18 Tu succomberas certainement et toi-même et ce peuple qui t'entoure; car la tâche est trop lourde pour toi, tu ne saurais l'accomplir seul. 19 Or, écoute ma voix, ce que je veux te conseiller et que Dieu te soit en aide! Représente, toi seul, le peuple vis-à-vis de Dieu, en exposant les litiges au Seigneur; 20 notifie-leur également les lois et les doctrines, instruis-les de la voie qu'ils ont à suivre et de la conduite qu'ils doivent tenir. 21 Mais, de ton côté, choisis entre tout le peuple des hommes éminents, craignant Dieu, amis de la vérité, ennemis du lucre et place-les à leur tête comme chiliarques, centurions, cinquanteniers et décurions. 22 Ils jugeront le peuple en permanence; et alors, toute affaire grave ils te la soumettront, tandis qu'ils décideront eux-mêmes les questions peu importantes. Ils te soulageront ainsi en partageant ton fardeau. 23 Si tu adoptes cette conduite, Dieu te donnera ses ordres et tu pourras suffire à l'œuvre; et de son côté, tout ce peuple se rendra tranquillement où il doit se rendre." 24
Rashi
Ce fut, à partir du lendemain C’était le lendemain de Yom Kippour, ainsi que nous l’apprenons dans le Sifri. Et que veut dire : « à partir du lendemain » ? Le lendemain de sa descente de la montagne. Et ce n’a pu être que le lendemain de Yom Kippour, car si cela avait eu lieu avant le don de la Tora, Mochè n’aurait pas pu dire : « Je fais connaître les statuts de ha-Eloqim et Ses Toroth » (verset 16). Et Mochè n’a jamais eu l’occasion, entre le don de la Tora et Yom Kippour, de pouvoir s’asseoir pour juger le peuple. C’est en effet le dix-sept tamouz qu’il est descendu et a brisé les tables (Ta‘anith 28b), et il est remonté tôt le lendemain pour rester quatre-vingts jours et redescendre le jour de Yom Kippour. Notre paragraphe ne figure donc pas à la place qu’aurait exigé l’ordre chronologique, et le « lendemain » dont il est question se situe dans la deuxième année.
A la troisième néoménie depuis le départ des Israélites du pays d'Égypte, le jour même, ils arrivèrent au désert de Sinaï. 2 Partis de Refidim, ils entrèrent dans le désert de Sinaï et y campèrent, Israël y campa en face de la montagne
Rashi
Israël y campa Comme un seul homme, d’un seul cœur [d’où l’emploi du singulier], tandis que les autres étapes ont eu lieu dans des récriminations et des querelles (Mekhilta).
the house of the land of your possession could become defiled through leprosy, but Jerusalem3 could not become defiled through leprosy. R. Judah said: I have heard that only the place of the Sanctuary is unaffected by the law of leprosy?4 Now does not that imply that synagogues and houses of learning are subject to the law of leprosy even though they be in large cities? — Read R. Judah said: I have heard that only sacred places5 are not subject to the law of leprosy. What principle are they disputing? — The first Tanna holds Jerusalem was not divided amongst the tribes6 and R. Judah holds Jerusalem was divided among the tribes, the basis of their difference being the principle on which these Tannaim differ, for it has been taught: What lay in the lot of Judah? The Temple mount, the cells, the courts. And what lay in the lot of Benjamin? The Hall,7 the Temple8 and the Holy of Holies. And a strip of land went forth from Judah's lot and went into Benjamin's territory, and on this the Temple was built — Benjamin the Righteous was longing to swallow it every day as it is written: He coveteth him all day,9 therefore he obtained the privilege of becoming the host of the Omnipotent,10 as it is said: And He dwelleth between his shoulders11 .
The following Tanna holds that Jerusalem was not divided amongst the tribes, for it has been taught: One does not rent houses in Jerusalem, because it [the city] does not belong to them, [the inhabitants]. R. Eleazar son of R. Zadok said: Nor any beds. Therefore the innkeepers take the skin of the sacrificial animals by force.12 Abaye said: We may learn from this that it is usual for a man to leave to his host the empty wine pitcher and the hide.13
Rousseau
Menahot 103b
R. Bibi said in the name of R. Joshua b. Levi, Once a mule belonging to the house of Rabbi died, and the Sages measured the blood that flowed out therefrom [to ascertain whether there was] a quarter-log.20 R. Isaac b. Bisna raised an objection from the following: R. Joshua and R. Joshua b. Bathyra testified that the blood of carcasses was clean. Moreover R. Joshua b. Bathyra related that it once happened that wild asses were speared in the royal square for the lions, and the Festival pilgrims had to wade up to their knees in blood, and nothing was said to them about it! He21 remained silent. Thereupon R. Zerika said to him, Why does not the Master give an answer? He replied, How can I answer? Behold R. Hanin has said, It is written, And thy life shall hang in doubt before thee:22 this refers to one who buys grain from year to year;23 and thou shalt fear night and day:22 this refers to one who buys grain from week to week;24 and shalt have no assurance of thy life:25 this refers to one who has to rely upon the bread dealer.26 And I1 have to rely upon the bread dealer. How does the matter stand?2
MISHNAH. PUBLIC AND PRIVATE SIN-OFFERINGS (THESE ARE THE PUBLIC SIN-OFFERINGS:32 THE HE-GOATS OF NEW MOONS AND FESTIVALS) ARE SLAUGHTERED IN THE NORTH, AND THEIR BLOOD IS RECEIVED IN A SERVICE VESSEL IN THE NORTH, AND THEIR BLOOD REQUIRES FOUR APPLICATIONS ON THE FOUR HORNS. HOW WAS IT DONE? HE WENT UP THE ASCENT, TURNED TO THE SURROUNDING BALCONY,1 AND PASSED ON [SUCCESSIVELY] TO THE SOUTH-EAST, THE NORTH-EAST, THE NORTH-WEST, AND THE SOUTH-WEST CORNERS. THE RESIDUE OF THE BLOOD HE POURED OUT AT THE SOUTHERN BASE. THEY WERE EATEN WITHIN THE HANGINGS,2 BY MALE PRIESTS, PREPARED IN ANY FASHION,3 THE SAME DAY AND NIGHT, UNTIL MIDNIGHT.
זוהר - השמטות כרך א (בראשית) דף רנט עמוד א
אל יסוד מזבח העולה תן יסוד למזבח של עולם (ס"א עולה) כלומר קרב יסוד דאיהו צדיק לגבה וקרן דרומית מזרחית לא היה לו יסוד ת"ח כתיב ביה ביהודה (בראשית ל"ז) לכו ונמכרנו לישמעאלים ובגין דאיהו חב לגבי ההוא יסוד ואפרשיה מההוא ארץ עלאה ויהב עצה למזבן יתיה, בגין כך בההוא חולקא דידיה לא הוה ליה יסוד, והכי תנינן מה הוה חולקיה דיהודה הר הבית ולשכיו ועזרות, ומה הוה חולקיה דבנימין דאיהו צדיק לתתא אולם והיכל ובית קדש הקדשים, ורצועא נפקא מחולקיה דיהודה דאיהי כלפי מזרח דהא דגלו נמי במזרח הוה, ונכנסה בחולקיה דבנימין, ועלה אתבני מדבחא דהא מדבחא חולקיה דיהודה הוה כדאוקימנא (שם ל') ותעמד מלדת דקיימא כרסייא על סמכוהי והיא סמכא רביעאה לקבל כנסת ישראל דאיהי רביעאה וכתיב בה (תהלים קי"ח) אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה ודוד בריה אחיד ביה בההוא מזבח כדאוקימנא ברזא דמהימנותא, ובנימין הצדיק מצטער עליה לקרבא יתה לגביה הדא הוא דכתיב (דברים ל"ג) חופף עליו כל היום, בגין כך זכה בנימין הצדיק לתתא ונעשה אושפיזא לגבור"ה הדא הוא דכתיב (שם) ובין כתפיו שכן דאיהו חולקיה במערב, והשתא שכינתא בין תרין צדיקים, צדיק לעילא יוסף הצדיק, לתתא בנימין, האי בעלה דמטרוניתא, והאי אושפיזא, בגין כך כתיב (תהלים קי"ג) מושיבי עקרת הבית דא עלמא דאתכליא (ס"א דאתגליא) דא שכינתא תתאה דאיהי עקרת הבית, עקרא דהאי עלמא רחל בין תרין צדיקים לעילא ותתא בגין כך אתקרי בי מקדשא בית עולמים
ת"ח סדרא דדגלים הכי הוא סחרניה ההוא מדבחא דעולה דאקרי משכנא יהודה ודסמיכין ליה במזרח, ומאן סמיכין יששכר דאגין עליה בחילא דאורייתא, ולבתר זבולון דסמיך ליששכר דיהב לון מלאי וחילא לאתעסקא באורייתא אפרים ומנשה ובנימין למערב, ראובן ודסמיכין ליה בדרום, דן ודסמיכין ליה בצפון, ות"ח כתיב ביה בההוא צדיק (בראשית ל"ז) והוא נער את בני בלהה וכתיב בבני לאה (שם) וישנאו אותו בגין כך תנינן האי יסו"ד הוה מהלך על פני כל המערב דהא חולקיה דאחוי דנטר ההוא אתרא ודבנוי, הוה, ועל פני כל הצפון בגין דהנהו דהוו שראן בצפון לא הוו שנאין ליה, אוכל במזרח חצי אמה, בגין דעבד יהודה פלגו הצלה, אמר (שם) מה בצע ולא שבק למקטליה, ובדרום חצי אמה בגין דראובן אמר (שם) להציל אותו