Les documents
משך חכמה ויקרא פרק כו
והנה מעת היות ישראל בגויים, ברבות השנים, אשר לא האמינו כל יושבי תבל כי יתקיימו באופן נפלא אשר לא ישער מחשבת אדם משכיל, היודע קורות הימים והמצולות אשר שטפו באלפי שנים על עם המעט והרפה כח וחדל אונים [אשר זה לבד גם כן מופת נפלא וגדול על קיום האומה למטרה נשגבה א - לקית, אשר נתנבאו עליה הקדמונים]. הנה דרך ההשגחה כי ינוחו משך שנים קרוב למאה או מאתיים. ואחר זה יקום רוח סערה, ויפוץ המון גליו, וכלה יבלה יהרוס ישטוף לא יחמול, עד כי נפזרים בדודים, ירוצו יברחו למקום רחוק, ושם יתאחדו, יהיו לגוי, יוגדל תורתם, חכמתם יעשו חיל, עד כי ישכח היותו גר בארץ נכריה, יחשוב כי זה מקום מחצבתו, בל יצפה לישועת ה' הרוחניות בזמן המיועד. שם יבא רוח סערה עוד יותר חזק, יזכיר אותו בקול סואן ברעש - "יהודי אתה ומי שמך לאיש, לך לך אל ארץ אשר לא ידעת"!
ככה יחליף מצב הישראלי וקיומו בעמים, כאשר עין המשכיל יראה בספר דברי הימים. וזה לשתי סיבות: לקיום הדת האמיתי וטהרתו, ולקיום האומה. כי כאשר ינוח ישראל בעמים יפריח ויגדל תורתו ופלפולו, ובניו יעשו חיל, יתגדרו נגד אבותיהם, כי ככה חפץ האדם אשר האחרון יחדש יוסיף אומץ מה שהיה נעלם מדור הישן. וזה בחכמות האנושית, אשר מקורן מחצבת שכל האנושי, והנסיון בזה יתגדרו האחרונים יוסיפו אומץ, כאשר עינינו רואות בכל דור. לא כן הדת הא - לוקי הניתן מן השמים, ומקורו לא על ארץ חוצב. הלא אם היה בארץ ישראל מלפנים, הלא היה להם להתגדר בתיקון האומה כל אחד לפי דורו - בית דין הגדול היה יכול לבטל את דברי בית דין הקודם. ומה שנדרש ב - י"ג מידות, אף בית דין קטן היה יכול להראות אופן הישר בעיניהם. וראה ביום הכיפורים לענין שעורים מה שאמרו, שבדיני נפשות הוא כל אחד כפי הסכם חכמי דורו איזה שעור קצוב, יעויין שם. ומלבד זה היה תמיד הופעה א - לקית רוחנית, מלבד מקדש ראשון, ששרה עליהם הרוח, והיו נביאים ובני נביאים, ואסיפת בעלי חכמה והטהרה המוכשרים לזה, כאשר כתב הרמב"ם בהלכות יסודי התורה, והיה אורים ותומים. אף במקדש שני אמרו ששם שואבים רוח הקודש, והיה גלוי אור א - לקי תמיד חופף, אשר לא ידעו הדור מלפנים. ומההנהגה של האומה בענינים הזמניים, כאשר היה המשפט מסור להם לדון להוראת שעה, שהשעה היה צריכה לכך.
לא כן בגולה, שנתמעט הקיבוץ והאסיפה בלימוד התורה, שמטעם זה אין רשות לשום בית דין לחדש דבר, כמו שכתב הרמב"ם בהקדמתו לספר משנה תורה, ואין שום חוזה ונביא, ומחיצה של ברזל מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים. כך היה דרכה של האומה, שכאשר יכנסו לארץ נכריה, יהיו אינם בני תורה, כאשר נדלדלו מן הצרות והגזירות והגירוש, ואח"כ יתעורר בהם רוח א - לקי השואף בם להשיבם למקור חוצבו מחצבת קדשם, ילמדו, ירביצו תורה, יעשו נפלאות, עד כי יעמוד קרן התורה על רומו ושיאו. הלא אין ביד הדור להוסיף מה, להתגדר נגד אבותם! מה יעשה חפץ האדם העשוי להתגדר ולחדש? יבקר ברעיון כוזב את אשר הנחילו אבותינו, ישער חדשות בשכוח מה היה לאומתו בהתנודדו בים התלאות, ויהיה מה. עוד מעט ישוב לאמר "שקר נחלו אבותינו", והישראלי בכלל ישכח מחצבתו ויחשב לאזרח רענן. יעזוב לימודי דתו, ללמוד לשונות לא לו, יליף מקלקלתא ולא יליף מתקנא, יחשוב כי ברלין היא ירושלים, וכמקולקלים שבהם עשיתם כמתוקנים לא עשיתם. "ואל תשמח ישראל אל גיל כעמים" (הושע ט, א).
Car lorsqu’Israël vie en paix parmi les nations, sa torah et sa culture peuvent grandir, et les enfants d’Israël peuvent faire la guerre en se battant contre leur parents. Car ceci est le désir naturel de l’homme de découvrir et d’inventer des choses inconnues aux parents. C’est un phénomène que nous observons lorsque l’on analyse le développement des sciences humaines ou chaque génération se bat contre la précédente pour refonder et découvrir de nouvelles connaissances.
Or il est impossible d’observer un tel développement dans la religion juive qui semble immuable et qui donc castre les générations modernes. Ceci pourtant, n’était pas vrai au temps du temple, puisqu’ à cette époque chaque génération pouvait contredire la génération précédente et annuler des décrets que les anciens avaient faits et en rajouter d’autres…. Certaines lois étaient laissées volontairement floues pour laisser la possibilité au Beth din de la génération la possibilité de les définir….
Or, ceci n’est pas le cas en exil, puisque les sages n’ont plus le droit d’annuler ou d’ajouter de nouvelles lois a celles qui ont été transmises a la fin du second temple.
Il se trouve cependant, qu’en exil, dans un premier temps, la volonté de créer de la génération moderne se réalise à travers la création d’un système éducatif et religieux qui permet de maintenir la tradition. Mais lorsque cette génération a atteint ce but en créant des institutions qui fonctionnent, la génération suivante, n’a plus rien à ajouter, elle se trouve donc castrée et stérilisée, elle ne peut pas exprimer sa créativité.
C’est pour cette raison que la génération suivante a tendance a s’opposer a l’intégrisme de la tradition, en cherchant partiellement a y assimiler des éléments extérieurs, en pensant ainsi, renouveler la culture juive et la tradition, tout en exprimant son désir créatif. La génération suivante finit par renier tout ce qu’elle a reçu de ses grands parents en s’assimilant complètement au pays d’accueil. C’est pour cette raison que D, pour préserver Israël, a oblige les juifs à être exile de pays en pays environ tous les deux siècles.
Car pour que les générations modernes puissent sortir dune impasse castratrice, tout en gardant la religion, il faut qu’ils soient exiles dans un autre pays, ou toutes les infrastructures sont à reconstruire a partir de zéro.
Deut. 4 34
Et quelle divinité entreprit jamais d'aller se chercher un peuple au milieu d'un autre peuple, à force d'épreuves, de signes et de miracles, en combattant d'une main puissante et d'un bras étendu, en imposant la terreur, toutes choses que l'Éternel, votre Dieu, a faites pour vous, en Égypte, à vos yeux?
מדרש תהלים (בובר) מזמור קיד
דבר אחר בצאת ישראל ממצרים. ראה מה כתיב או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי (דברים ד לד), אמר ר' ירמיה בשם ר' חייא משל לגבור שירד למלחמה או לנצח או להינצח, לכך נאמר ובמלחמה (שם שם /דברים ד'/), אמר ר' אחא בשם ר' יונתן מהו גוי מקרב גוי, כאדם שהוא שומט את העובר מתוך מעי הבהמה בזמנו, כך הוציא הקב"ה את ישראל ממצרים, שנאמר גוי מקרב גוי
Regarde ce que dit le verset, » Et quelle divinité entreprit jamais d'aller se chercher un peuple au milieu d'un autre peuple », rabi Yirmeya dit au nom de rabi hyah c’est comme un soldat qui part en guerre et qui ne sait pas si il va gagner ou si il va perdre… rabi Aha dit au nom de rabi Jonathan qu’est qu’un peuple de l’intérieur d’un autre peuple, comme un home qui prend un fétus de l’intérieur des entrailles d’un animal, au moment ou il doit sortir, ainsi le saint béni soit il D a sorti les enfants d’Égypte comme le dit le verset « un peuple de l’intérieur d’un autre peuple ».
R. Hiyya taught: What is meant by the verse, God understandeth the way thereof, and He knoweth the place thereof?32 The Holy One, blessed be He, knoweth that Israel are unable to endure33 the cruel decrees of Edom,34 therefore He exiled them to Babylonia. R. Eleazar also said: The Holy One, blessed be He, exiled Israel to Babylonia only because it is as deep as she'ol, for it is said, I shall ransom them from the power of the nether-world [she'ol]; I shall redeem them from death.35 R. Hanina said: Because their language is akin to the language of the Torah. R. Johanan said: Because He sent them back to their mother's house.36 It may be compared to a man who becomes angry with his wife: Whither does he send her? To her mother's house. And that corresponds to [the dictum] of R. Alexandri, who said: Three returned to their original home,37 viz., Israel, Egypt's wealth, and the writing of the Tables. Israel, as we have said. Egypt's wealth, as it is written, And it came to pass in the fifth year of King Rehoboam, that Shishak king of Egypt came up against Jerusalem; and he took away the treasurers of the house of the Lord.38 The writing of the Tables, for it is written, and I broke them before your eyes.39 It was taught: The Tables were broken, yet the Letters flew up.4
Deut 17
tu pourras te donner un roi, celui dont l'Éternel, ton Dieu, approuvera le choix: c'est un de tes frères que tu dois désigner pour ton roi; tu n'auras pas le droit de te soumettre à un étranger, qui ne serait pas ton frère. 16 Seulement, il doit se garder d'entretenir beaucoup de chevaux, et ne pas ramener le peuple en Egypte pour en augmenter le nombre, l'Éternel vous ayant déclaré que vous ne reprendrez plus ce chemin-là désormais.
Berahot 24b
Rab Judah said, Whoever goes up from Babylon to Eretz Israel transgresses a positive precept, since it says, They shall be carried to Babylon and there shall they be, until the day that I remember them, said the Lord.
Kidushin 31
When R. Joseph heard his mother's footsteps he would say: ‘I will arise before the approaching Shechinah.’ R. Johanan said: Happy is he who has not seen them.10 R. Johanan's father died when his motherconceived him, and his mother died when she bore him. And Abaye was likewise. But that is not so, for Abaye said, my Mother told me. . ! — That was his foster-mother. R. Assi had an aged mother. Said she to him, ‘I want ornaments.’ So he made them for her. ‘I want a husband.’ — ‘I will look out for you. ‘I want a husband as handsome as you.’ Thereupon he left her and went to Palestine. On hearing that she was following him he went to R. Johanan and asked him, ‘May I leave Palestine11 for abroad?’12 ‘It is forbidden,’ he replied. ‘But what if it is to meet my mother?’ ‘I do not know’, said he. He waited a short time and went before him again. ‘Assi’, said he, ‘you have determined to go; [may] the Omnipresent bring you back in peace.’ Then he went before R. Eleazar and said to him, ‘Perhaps, God forbid, he was angry?’ ‘What [then] did he say to you?’ enquired he. ‘The Omnipresent bring you back in peace’, was the answer. ‘Had he been angry’, he rejoined, ‘he would not have blessed you’. In the meanwhile he learnt that her coffin was coming.13 ‘Had I known’, he exclaimed: ‘I would not have gone out.’
Kidushin 31
Rabbah b. Bar Hanah said: When we followed R. Eleazar to inquire after a sick person. sometimes he would say to him, [in Hebrew], 'The Omnipresent visit thee in peace'; at others, be said, [in Aramaic], 'The Omnipresent remember thee in peace'. But how might he do thus: did not Rab Judah say, One should never petition for his needs in Aramaic; and R. Johanan said: When one petitions for his needs in Aramaic, the Ministering Angels do not heed him, for they do not understand Aramaic?3 — An invalid is different, because the Divine Presence is with him. For R. 'Anan said in Rab's name, How do you know that the Divine Presence supports an invalid? Because it is written, The Lord supports him upon the couch of languishing.
Avodah zarah 5
Said Resh Lakish: Come let us render gratitude to our forebears,8 for had they not sinned, we should not have come to the world, as it is said: I said ye are gods and all of you sons of the Most High; now that you have spoilt your deeds, ye shall indeed die like mortals etc.9 Are we to understand that if the Israelites had not committed that sin they would not have propagated? Had it not been said, And you, be ye fruitful and multiply?10 — That refers to those who lived up to the times of Sinai. But of those at Sinai, too, it is said, Go say to them, Return ye to your tents11 which means to the joy of family life?12 And is it not also said, that it might be well with them and with their children?13 — It means to those of their children who stood at Sinai. But did not Resh Lakish [himself] say. What is the meaning of the verse This is the book of the generations of Adam?14 Did Adam have a book? What it implies is that the Holy One, blessed be He, showed to Adam every [coming] generation with its expositors, every generation with its sages, every generation with its leaders; when he reached the generation of R. Akiba15 he rejoiced at his teaching, but was grieved about his death, and said, How precious are Thy thoughts unto me, O God!16 Also, what of the teaching of R. Jose:17 The Son of David will only come when all the souls destined to [inhabit earthly] bodies will be exhausted, as it is said, For I will not contend for ever, neither will I be always wroth, for the spirit should fall before me and the spirits which I have made?18 — Do not take Resh Lakish's saying to mean that [if our ancestor had not sinned] we should not have come to the world, but that [they would have become immortal and] we should have been [disregarded] as if we had never come to the world.
Our Rabbis taught: In the verse, O that they had such a heart alway.36 Moses said to the Israelites, Ye are an ungrateful people, the offspring of an ungrateful ancestor. When the Holy One, blessed be He, said to you37 . Who might grant that they had such a heart alway38 , you should have said: 'Thou grant!' [They proved themselves] ungrateful by saying. Our soul loatheth this light bread;1 'the offspring of an ungrateful ancestor', for it is written, The woman whom Thou gavest to be with me, she gave me of the Tree, and I did eat.2 Yet Moses indicated this to the Israelites only after forty years had passed, as it is said, And I have led you forty years in the wilderness . . . but the Lord hath not given you a heart to know, and eyes to see and ears to hear, unto this day.3 Said Raba:4 From this you can learn that it may take one forty years to know the mind of one's master.
« Car je suis un étranger en ta présence, un simple résident comme tous mes ancêtres. »