©2018 by Uriel Aviges.

  • Rav Uriel Aviges

Pinhas 5776


Les documents

דברים פרק כג

(ח) לא תתעב אדמי כי אחיך הוא לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו:

(ט) בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל יקוק:

N'aie pas en horreur l'lduméen, car il est ton frère; n'aie pas en horreur l'Egyptien, car tu as séjourné dans son pays. 9 Les enfants qui naîtront d'eux, dès la troisième génération, pourront être admis dans l'assemblée du Seigneur.

rashi

Tu n’abomineras pas l’Egyptien Entièrement, et bien qu’ils aient jeté tes enfants mâles dans le fleuve (Chemoth 1, 22). Et pour quelle raison ? Parce qu’ils vous ont hébergés en période de détresse. C’est pourquoi…

דברים פרק טז

(יא) ושמחת לפני יקוק אלהיך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך במקום אשר יבחר יקוק אלהיך לשכן שמו שם:

(יב) וזכרת כי עבד היית במצרים ושמרת ועשית את החקים האלה

 Et tu te réjouiras en présence de l'Éternel, ton Dieu, toi, ton fils et ta fille, ton esclave et ta servante, le Lévite qui sera dans tes murs, l'étranger, l'orphelin et la veuve qui seront près de toi, dans l'enceinte que l'Éternel, ton Dieu, aura choisie pour y faire habiter son nom. 12 Tu te souviendras que tu as été esclave en Egypte, et tu observeras fidèlement ces lois

תלמוד בבלי מסכת שבת דף י עמוד ב

ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו - נתקנאו בו אחיו, ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים.

Raba b. Mehasia also said in the name of R. Hama b. Goria in Rab's name: A man should never single out16  one son among his other sons, for on account of the two sela's weight of silk, which Jacob gave Joseph in excess of his other sons, his brothers became jealous of him and the matter resulted in our forefathers' descent into Egypt

תוספות מסכת שבת דף י עמוד ב

ה"ג נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים - ואף על גב דבלאו הכי נגזר דכתיב (בראשית טו) ועבדום וענו אותם שמא לא היה נגזר עליהם עינוי כ"כ אלא ע"י זה שהרי ארבע מאות שנה התחילו קודם שנולד יצחק ל' שנים

אור החיים בראשית פרק מו

אכן כוונת הכתוב הוא שבא להודיע כי יש הפרש בין בני יעקב בירידתם למצרים כי יש מהם שבאו ברצונם לקבל גזירת מלך בלב שלם ויש מהם שהיו חוככים להתעכב מרדת לכור הברזל, וציינם הכתוב מי ומי ההולכים לפרוע שטר חוב הגלות מרצונם, ואמר בניו ובני בניו אתו פירוש אלו לא הוצרך להביאם הוא אלא הם מעצמם באו אתו בדומה לו, ואחר כך סדר אותם שלא באו מרצונם עד שהוצרך יעקב להורידם בעל כרחם, והוא אומרו בנותיו ובנות בניו וכל זרעו פירוש בני בני בניו אלו הביא אתו מצרימה פירוש הוא הביאם לא לרצונם באו.

וראיתי לתת לב לדבריהם ז"ל (שמו"ר פ"א) שאמרו שכל זמן שאחד מיורדי מצרים קיים לא התחיל השעבוד דכתיב (שמות א') וימת יוסף וגו' וכל הדור ההוא פירוש שירדו מצרים אז התחיל השעבוד, כי אולי שזה היה להם לתשלום קבלת גזירת מלך ברצון פקע מהם השעבוד כי סמא דיסורי קבולי. והעד הנאמן לזה גם כן כי יוכבד וסרח בת אשר היו מיורדי מצרים (ב"ר פ' צ"ד) ובימיהם היה השעבוד, והטעם הוא לצד שהביאם יעקב ולא מרצונם, ו

תלמוד בבלי מסכת גיטין דף נו עמוד א

הוו בה הנהו תלתא עתירי: נקדימון בן גוריון, ובן כלבא שבוע, ובן ציצית הכסת; נקדימון בן גוריון, שנקדה לו חמה בעבורו; בן כלבא שבוע, שכל הנכנס לביתו כשהוא רעב ככלב, יוצא כשהוא שבע; בן ציצית הכסת, שהיתה ציצתו נגררת על גבי כסתות. איכא דאמרי: שהיתה כסתו מוטלת בין גדולי רומי. חד אמר להו: אנא זיינא להו בחיטי ושערי, וחד אמר להו: בדחמרא ובדמלחא ומשחא, וחד אמר להו: בדציבי, ושבחו רבנן לדציבי; דרב חסדא כל אקלידי הוה מסר לשמעיה בר מדציבי, דאמר רב חסדא: אכלבא דחיטי בעי שיתין אכלבי דציבי. הוה להו למיזן עשרים וחד שתא

There were in it three men of great wealth, Nakdimon b. Gorion, Ben Kalba Shabua' and Ben Zizith Hakeseth. Nakdimon b. Gorion was so called because the sun continued shining for his sake.9  Ben Kalba Shabua 'was so called because one would go into his house hungry as a dog [keleb] and come out full [sabea']. Ben Zizith Hakeseth was so called because his fringes [zizith] used to trail on cushions [keseth]. Others say he derived the name from the fact that his seat [kise] was among those of the nobility of Rome. One of these said to the people of Jerusalem, I will keep them in wheat and barley. A second said, I will keep them in wine, oil and salt. The third said, I will keep them in wood. The Rabbis considered the offer of wood the most generous,10  since R. Hisda used to hand all his keys to his servant save that of the wood, for R. Hisda used to say, A storehouse of wheat requires sixty stores of wood [for fuel]. These men were in a position to keep the city for twenty-one years..

תלמוד בבלי מסכת עירובין דף פה עמוד ב

רבי יהודה אומר אם יש שם תפיסת יד וכו'. היכי דמי תפיסת יד? כגון חצירו של בונייס. בן בונייס אתא לקמיה דרבי, אמר להו: פנו מקום לבן מאה מנה. אתא איניש אחרינא, אמר להו:

פנו מקום לבן מאתים מנה. אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי: רבי, אביו של זה יש לו אלף ספינות בים וכנגדן אלף עיירות ביבשה! אמר לו: לכשתגיע אצל אביו אמור לו: אל תשגרהו בכלים הללו לפני. רבי מכבד עשירים, רבי עקיבא מכבד עשירים. כדדרש רבא בר מרי: ישב עולם לפני אלהים חסד ואמת מן ינצרהו, אימתי ישב עולם לפני אלהים - בזמן שחסד ואמת מן ינצרהו

R. JUDAH RULED: IF . . . HAS THERE ANY HOLDING etc. What is one to understand by a HOLDING? — One, for instance, like that in the courtyard of Bonyis.59

    The son of Bonyis once visited Rabbi. ‘Make room’, the latter called out,60 ‘for the owner of a hundred maneh’. Another person entered, when he called out, ‘Make room for the owner of two hundred maneh’. ‘Master’, said R. Ishmael son of R. Jose to him, ‘the father of this man1 owns a thousand ships on the sea and a corresponding number of towns on land’. ‘When you meet2 his father’, the other replied: ‘tell him not to3 send him to me in such clothes’.4

    Rabbi showed respect to rich men, and R. Akiba also showed respect to rich men, in agreement with an exposition made by Raba5 b. Mari: May he be enthroned before God for ever, appoint mercy and truth that they may preserve him,6 when ‘may he be enthroned before God for ever’?7 When he ‘appoint mercy and truth8 that they may preserve him’

תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף יח עמוד ב

יום ויום בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני, שדה פלוני לפלוני! - אלא: שמא יקדמנו אחר ברחמים. כי הא דרבא שמעיה לההוא גברא דבעי רחמי ואמר: תזדמן לי פלניתא. - אמר ליה: לא תיבעי רחמי הכי. אי חזיא לך - לא אזלא מינך, ואי לא - כפרת בה'. בתר הכי שמעיה דקאמר: או איהו לימות מקמה או איהי תמות מקמיה. אמר ליה: לאו אמינא לך לא תיבעי עלה דמילתא? הכי אמר רב משום רבי ראובן בן אצטרובילי: מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה' אשה לאיש. מן התורה - דכתיב ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר, מן הנביאים - דכתיב ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא. מן הכתובים - דכתיב בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת.

But [yet], could Samuel have said ‘Lest another [rival suitor] anticipate him’? Surely Rab Judah, as citing Samuel, said: [‘Forty days before the embryo is formed21 an echo issues22 forth [on high] announcing, "The daughter of So-and-so is [to be a wife] to Soand-so".’ [Similarly]. ‘Such and such a field23 is [to belong] to Soand-so’. — No; what it means is, ‘Lest another [rival suitor] anticipate him’ by means of prayer, as is illustrated by what occurred to Raba, who overheard a certain fellow praying for grace saying: ‘May that girl be destined to be mine!’ Said Raba to the man: ‘Pray not for grace thus; if she be meet for you, you will not lose her, and if not , you have challenged Providence’.24 Later he overheard him praying that either he should die before her or she before him. Said Raba to him: ‘[Praying Jack],25 did I not tell you not to pray for grace in this matter?’ Thus said Rab in the name of R. Reuben b. Estrobile, from the Torah,26 from the Prophets and from the Hagiographa it may be shown that a woman is [destined to] a man by God. From the Torah: Then Laban and Bethuel answered and said, The thing proceedeth from the Lord.27 From the Prophets: But his [Samson's] father and mother knew not that it was of the Lord.28 And from the Hagiographa: House and riches are the inheritance of fathers, but a prudent wife is from the Lord.

תלמוד בבלי מסכת שבת דף קנו עמוד א

כתיב אפינקסיה דרבי יהושע בן לוי: האי מאן דבחד בשבא - יהי גבר ולא חדא ביה. מאי [ולא חדא ביה]? אילימא ולא חד לטיבו - והאמר רב אשי: אנא בחד בשבא הואי! אלא - לאו חדא לבישו, והאמר רב אשי: אנא ודימי בר קקוזתא הוויין בחד בשבא, אנא - מלך, והוא - הוה ריש גנבי! - אלא: אי כולי לטיבו, אי כולי לבישו. (מאי טעמא - דאיברו ביה אור וחושך.) האי מאן דבתרי בשבא - יהי גבר רגזן. מאי טעמא - משום דאיפליגו ביה מיא. האי מאן דבתלתא בשבא - יהי גבר עתיר, וזנאי יהא. מאי טעמא - משום דאיברו ביה עשבים. האי מאן דבארבעה בשבא - יהי גבר חכים ונהיר, מאי טעמא - משום דאיתלו ביה מאורות. האי מאן דבחמשה בשבא - יהי גבר גומל חסדים. מאי טעמא - משום דאיברו ביה דגים ועופות. האי מאן דבמעלי שבתא - יהי גבר חזרן, אמר רב נחמן בר יצחק: חזרן במצות. האי מאן דבשבתא יהי - בשבתא ימות, על דאחילו עלוהי יומא רבא דשבתא. אמר רבא בר רב שילא: וקדישא רבא יתקרי. אמר להו רבי חנינא: פוקו אמרו ליה לבר ליואי: לא מזל יום גורם, אלא מזל שעה גורם. האי מאן דבחמה יהי גבר זיותן, יהי אכיל מדיליה ושתי מדיליה, ורזוהי גליין. אם גניב - לא מצלח. האי מאן דבכוכב נוגה יהי גבר עתיר וזנאי יהי, מאי טעמא - משום דאיתיליד ביה נורא. האי מאן דבכוכב יהי גבר נהיר וחכים, משום דספרא דחמה הוא. האי מאן דבלבנה יהי גבר סביל מרעין, בנאי וסתיר, סתיר ובנאי, אכיל דלא דיליה ושתי דלא דיליה, ורזוהי כסיין, אם גנב - מצלח. האי מאן דבשבתאי יהי גבר מחשבתיה בטלין, ואית דאמרי: כל דמחשבין עליה בטלין. האי מאן דבצדק יהי גבר צדקן, אמר רב נחמן בר יצחק: וצדקן במצות. האי מאן דבמאדים יהי גבר אשיד דמא. אמר רבי אשי: אי אומנא, אי גנבא, אי טבחא, אי מוהלא. אמר רבה: אנא במאדים הואי! - אמר אביי מר נמי עניש וקטיל.

איתמר, רבי חנינא אומר: מזל מחכים, מזל מעשיר, ויש מזל לישראל. רבי יוחנן אמר: אין מזל לישראל. ואזדא רבי יוחנן לטעמיה, דאמר רבי יוחנן: מניין שאין מזל לישראל - שנאמר כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאתות השמים אל תחתו כי יחתו הגויים מהמה, גויים יחתו, ולא ישראל. ואף רב סבר אין מזל לישראל, דאמר רב יהודה אמר רב: מניין שאין מזל לישראל - שנאמר ויוצא אתו החוצה. אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם בן ביתי יורש אתי. אמר לו: לאו, כי אם אשר יצא ממעיך. אמר לפניו: רבונו של עולם, נסתכלתי באיצטגנינות שלי ואיני ראוי להוליד בן. אמר ליה: צא מאיצטגנינות שלך, שאין מזל לישראל. מאי דעתיך -

It was recorded in R. Joshua b. Levi's notebook: He who [is born] on the first day of the week [Sunday] shall be a man without one [thing] in him — What does 'without one [thing] in him' mean? Shall we say, without one virtue?16  Surely R. Ashi said: I was born on the first day of the week! Hence it must surely mean, one vice. But Surely R. Ashi said: I and Dimi b. Kakuzta were born on the first day of the week: I am a king17  and he is the captain of thieves!18  — Rather it means either completely virtuous or completely wicked.19  [What is the reason? Because light and darkness were created on that day.]20  He who is born on the second day of the week will be bad-tempered — What is the reason? Because the waters were divided thereon.21  He who is born on the third day of the week will be wealthy and unchaste. What is the reason? Because herbs were created thereon.22  He who is born on the fourth day of the week will be wise and of a retentive memory.23  What is the reason? Because the luminaries were suspended [thereon] — He who is born on the fifth day of the week will practise benevolence. What is the reason? Because the fishes and birds were created thereon.24  He who is born on the eve of the Sabbath will be a seeker. R. Nahman b. Isaac commented: A seeker after good deeds.25  He who is born on the Sabbath will die on the Sabbath, because the great day of the Sabbath was desecrated on his account. Raba son of R. Shila observed: And he shall be called a great and holy man.26

R. Hanina said to then, [his disciples]: Go out and tell the son of Levi, Not the constellation of the day but that of the hour is the determining influence. He who is born under the constellation of the sun27  will be a distinguished28  man: he will eat and drink of his own and his secrets will lie uncovered; if a thief, he will have no success. He who is born under Venus will be wealthy and unchaste [immoral]. What is the reason? Because fire was created therein.29  He who is born under Mercury will be of a retentive memory and wise. What is the reason? Because it [Mercury] is the sun's scribe. He who is born under the Moon will be a man to suffer evil, building and demolishing, demolishing and building. eating and drinking that which is not his and his secrets will remain hidden: if a thief, he will be successful.30  He who is born under Saturn will be a man whose plans will be frustrated.31  Others say: All [nefarious] designs against him will be frustrated. He who is born under Zedek [Jupiter] will be a right-doing man [zadkan] R. Nahman b. Isaac observed: Right-doing in good deeds.32  He who is born under Mars will be a shedder of blood. R. Ashi observed: Either a surgeon, a thief, a slaughterer, or a circumciser. Rabbah said: I was born under Mars.33  Abaye retorted: You too inflict punishment and kill.34

It was stated. R. Hanina said: The planetary influence gives wisdom, the planetary influence gives wealth, and Israel stands under planetary influence. R. Johanan maintained: Israel is immune from planetary influence.35  Now, R. Johanan is consistent with his view, for R. Johanan said: How do we know that Israel is immune from planetary influence? Because it is said, Thus saith the Lord, Learn not the way of the nations, and be not dismayed at the signs of heaven, for the nations are dismayed at them:36  they are dismayed but not Israel.37  Rab too holds that Israel is immune from planetary influence. For Rab Judah said in Rab's name: How do we know that Israel is immune from planetary influence? Because it is said, and he brought him forth from abroad.38  Abraham pleaded before the Holy One, blessed be He, 'Sovereign of the Universe! one born in mine house is mine heir.'39  'Not so,' He replied, 'but he that shall come forth out of thine own bowels.'40  'Sovereign of the Universe!' cried he, 'I have looked at my constellation and find that I am not fated to beget child.' 'Go forth from [i.e., cease] thy planet [gazing], for Israel is free from planetary influence.

תלמוד בבלי מסכת מנחות דף כט עמוד ב

אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות, אמר לפניו: רבש"ע, מי מעכב על ידך? אמר לו: אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות. אמר לפניו: רבש"ע, הראהו לי, אמר לו: חזור לאחורך. הלך וישב בסוף שמונה שורות, ולא היה יודע מה הן אומרים, תשש כחו; כיון שהגיע לדבר אחד, אמרו לו תלמידיו: רבי, מנין לך? אמר להן: הלכה למשה מסיני, נתיישבה דעתו. חזר ובא לפני הקדוש ברוך הוא, אמר לפניו: רבונו של עולם, יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה ע"י? אמר לו: שתוק, כך עלה במחשבה לפני. אמר לפניו: רבונו של עולם, הראיתני תורתו, הראני שכרו, אמר לו: חזור [לאחורך]. חזר לאחוריו, ראה ששוקלין בשרו במקולין, אמר לפניו: רבש"ע, זו תורה וזו שכרה? א"ל: שתוק, כך עלה במחשבה לפני.

Rab Judah said in the name of Rab, When Moses ascended on high he found the Holy One, blessed be He, engaged in affixing coronets to the letters.5 Said Moses, ‘Lord of the Universe, Who stays Thy hand?’6 He answered, ‘There will arise a man, at the end of many generations, Akiba b. Joseph by name, who will expound upon each tittle heaps and heaps of laws’. ‘Lord of the Universe’, said Moses; ‘permit me to see him’. He replied, ‘Turn thee round’. Moses went and sat down behind eight rows7 [and listened to the discourses upon the law]. Not being able to follow their arguments he was ill at ease, but when they came to a certain subject and the disciples said to the master ‘Whence do you know it?’ and the latter replied ‘It is a law given unto Moses at Sinai’ he was comforted. Thereupon he returned to the Holy One, blessed be He, and said, ‘Lord of the Universe, Thou hast such a man and Thou givest the Torah by me!’ He replied, ‘Be silent, for such is My decree’.8 Then said Moses, ‘Lord of the Universe, Thou hast shown me his Torah, show me his reward’. ‘Turn thee round’, said He; and Moses turned round and saw them weighing out his flesh at the market-stalls.9 ‘Lord of the Universe’, cried Moses, ‘such Torah, and such a reward!’ He replied, ‘Be silent, for such is My decree’

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף סא עמוד ב

תנו רבנן: פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה, בא פפוס בן יהודה ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהלות ברבים ועוסק בתורה. אמר ליה: עקיבא, אי אתה מתירא מפני מלכות? אמר לו: אמשול לך משל, למה הדבר דומה - לשועל שהיה מהלך על גב הנהר, וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום, אמר להם: מפני מה אתם בורחים? אמרו לו: מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם. אמר להם: רצונכם שתעלו ליבשה, ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם? אמרו לו: אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות? לא פקח אתה, אלא טפש אתה! ומה במקום חיותנו אנו מתיראין, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה! אף אנחנו, עכשיו שאנו יושבים ועוסקים בתורה, שכתוב בה כי הוא חייך וארך ימיך - כך, אם אנו הולכים ומבטלים ממנה - על אחת כמה וכמה. אמרו: לא היו ימים מועטים עד שתפסוהו לרבי עקיבא וחבשוהו בבית האסורים, ותפסו לפפוס בן יהודה וחבשוהו אצלו. אמר לו: פפוס! מי הביאך לכאן? אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה, אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים. בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה, והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל, והיה מקבל עליו עול מלכות שמים. אמרו לו תלמידיו: רבינו, עד כאן? אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה בכל נפשך - אפילו נוטל את נשמתך, אמרתי: מתי יבא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו? היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד. יצתה בת קול ואמרה: אשריך רבי עקיבא שיצאה נשמתך באחד. אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: זו תורה וזו שכרה? ממתים ידך ה' ממתים וגו'! - אמר להם: חלקם בחיים. יצתה בת קול ואמרה: אשריך רבי עקיבא שאתה מזומן לחיי העולם הבא.

Our Rabbis taught: Once the wicked Government14  issued a decree forbidding the Jews to study and practise the Torah. Pappus b. Judah came and found R. Akiba publicly bringing gatherings together and occupying himself with the Torah. He said to him: Akiba, are you not afraid of the Government? He replied: I will explain to you with a parable. A fox was once walking alongside of a river, and he saw fishes going in swarms from one place to another. He said to them: From what are you fleeing? They replied: From the nets cast for us by men. He said to them: Would you like to come up on to the dry land so that you and I can live together in the way that my ancestors lived with your ancestors? They replied: Art thou the one that they call the cleverest of animals? Thou art not clever but foolish. If we are afraid in the element in which we live, how much more in the element in which we would die! So it is with us. If such is our condition when we sit and study the Torah, of which it is written, For that is thy life and the length of thy days,15  if we go and neglect it how much worse off we shall be! It is related that soon afterwards R. Akiba was arrested and thrown into prison, and Pappus b. Judah was also arrested and imprisoned next to him. He said to him: Pappus, who brought you here? He replied: Happy are you, R. Akiba, that you have been seized for busying yourself with the Torah! Alas for Pappus who has been seized for busying himself with idle things! When R. Akiba was taken out for execution, it was the hour for the recital of the Shema', and while they combed his flesh with iron combs, he was accepting upon himself the kingship of heaven.16  His disciples said to him: Our teacher, even to this point? He said to them: All my days I have been troubled by this verse, 'with all thy soul', [which I interpret,] 'even if He takes thy soul'. I said: When shall I have the opportunity of17  fulfilling this? Now that I have the opportunity shall I not fulfil it? He prolonged the word ehad18  until he expired while saying it. A bath kol19  went forth and proclaimed: Happy art thou, Akiba, that thy soul has departed with the word ehad! The ministering angels said before the Holy One, blessed be He: Such Torah, and such a reward? [He should have been] from them that die by Thy hand, O Lord.20  He replied to them: Their portion is in life.21  A bath kol went forth and proclaimed, Happy art thou, R. Akiba, that thou art destined for the life of the world to come.

משנה מסכת אבות פרק ד

משנה ג

[*] הוא היה אומר אל תהי בז לכל אדם ואל תהי מפליג לכל דבר שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום:

  MISHNAH 3. HE USED TO SAY:16 DESPISE NOT ANY MAN, AND DISCRIMINATE NOT17 AGAINST ANY THING,18 FOR THERE IS NO MAN THAT HAS NOT HIS HOUR, AND THERE IS NO THING THAT HAS NOT ITS PLACE.19