Les documents
Berahot 60a
דאמר רב אחא הנכנס להקיז דם אומר יהי רצון מלפניך ה׳ אלהי שיהא עסק זה לי לרפואה ותרפאני כי אל רופא נאמן אתה ורפואתך אמת לפי שאין דרכן של בני אדם לרפאות אלא שנהגו
As Rav Aḥa said: One who enters to let blood says: May it be Your will, O Lord my God, that this enterprise be for healing and that You should heal me. As You are a faithful God of healing and Your healing is truth. Because it is not the way of people to heal, but they have become accustomed. Rav Aḥa is saying that people should not practice medicine as they lack the ability to heal; rather, healing should be left to God.
אמר אביי לא לימא אינש הכי דתני דבי רבי ישמעאל ורפא ירפא מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות
Abaye responded and said: One should not say this, as it was taught in the school of Rabbi Yishmael that from the verse, “And shall cause him to be thoroughly healed” (Exodus 21:19), from here we derive that permission is granted to a doctor to heal. The practice of medicine is in accordance with the will of God.
כי קאי מאי אומר אמר רב אחא ברוך רופא חנם
As for bloodletting, the Gemara asks: When one stands after having let blood, what does he say? Rav Aḥa said: He recites in gratitude: Blessed…Who heals without payment.
Chulhan aruch yoreh dea 336
דיני הרופא. ובו ג' סעיפים:
נתנה התורה רשות לרופא לרפאות ומצוה היא ובכלל פיקוח נפש הוא ואם מונע עצמו הרי זה שופך דמים ואפי' יש לו מי שירפאנו שלא מן הכל אדם זוכה להתרפאות ומיהו לא יתעסק ברפואה אא"כ הוא בקי ולא יהא שם גדול ממנו שאם לא כן הרי זה שופך דמים ואם ריפא שלא ברשות בית דין חייב בתשלומין אפי' אם הוא בקי ואם ריפא ברשות ב"ד וטעה והזיק פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים ואם המית ונודע לו ששגג גולה על ידו:
The Torah has granted the physician permission to heal,1 and it is a religious duty2 which comes under the rule of saving an endangered life.3 If he withholds [treatment] he is regarded as one who sheds blood;4 and even if there is someone else who can heal him; for not from every one does one merit to be healed.5 Nevertheless, on should not occupy himself with medical treatment unless he is an expert and there is none other greater than he; for if not so, he is regarded as one who sheds blood.6 If one administered medical treatment without the permission of the Jewish Court,7 he is subject to payment of indemnities, even if he is an expert; and if he administered medical treatment, having the permission of the Jewish Court, and erred, causing [thereby] injury [to the patient], he is exempt by the laws of man and is held responsible by the laws of Heaven.8 If he caused death and it became known to him that he acted inadvertently, he is banished8 on account of him.9
וַיֹּאמֶר אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו, וְשָׁמַרְתָּ כָּל-חֻקָּיו--כָּל-הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם, לֹא-אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְהוָה, רֹפְאֶךָ
et il dit: "Si tu écoutes la voix de l'Éternel ton Dieu; si tu t'appliques à lui plaire; si tu es docile à ses préceptes et fidèle à toutes ses lois, aucune des plaies dont j'ai frappé, l'Égypte ne t'atteindra, car moi, l'Éternel, je te guérirais."
וְכִי-יְרִיבֻן אֲנָשִׁים--וְהִכָּה-אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ, בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף; וְלֹא יָמוּת, וְנָפַל לְמִשְׁכָּב. יט אִם-יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ, עַל-מִשְׁעַנְתּוֹ--וְנִקָּה הַמַּכֶּה: רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן, וְרַפֹּא יְרַפֵּא
"Si des hommes se prennent de querelle et que l'un frappe l'autre d'un coup de pierre ou de poing, sans qu'il en meure, mais qu'il soit forcé de s'aliter,19 s'il se relève et qu'il puisse sortir appuyé sur son bâton, l'auteur de la blessure sera absous. Toutefois, il paiera le chômage et les frais de la guérison
Even ezra
רפא ירפא. לאות שנתן רשות לרופאים לרפא המכות והפצעים שיראו בחוץ. רק כל חלי שהוא בפנים בגוף ביד השם לרפאתו. וכן כתוב כי הוא יכאיב ויחבש.וכתוב באסא וגם בחליו לא דרש את ה' כי אם ברופאים
וַיֶּחֱלֶא אָסָא בִּשְׁנַת שְׁלוֹשִׁים וָתֵשַׁע לְמַלְכוּתוֹ בְּרַגְלָיו, עַד-לְמַעְלָה חָלְיוֹ; וְגַם-בְּחָלְיוֹ לֹא-דָרַשׁ אֶת-יְהוָה, כִּי בָּרֹפְאִים. יג וַיִּשְׁכַּב אָסָא, עִם-אֲבֹתָיו; וַיָּמָת, בִּשְׁנַת אַרְבָּעִים וְאַחַת לְמָלְכוֹ.
La trente-neuvième année de son règne, Asa eut les pieds malades. Cette maladie fut extrêmement grave; pourtant, même dans sa maladie il ne s’adressa pas à l’Eternel, mais aux médecins. 13 Asa s’endormit avec ses pères; il mourut dans la quarante-unième année de son règne.
והכלל כי בהיות ישראל שלמים והם רבים לא יתנהג ענינם בטבע כלל לא בגופם ולא בארצם לא בכללם ולא ביחיד מהם כי יברך השם לחמם ומימם ויסיר מחלה מקרבם עד שלא יצטרכו לרופא ולהשתמר בדרך מדרכי הרפואות כלל כמו שאמר (שמות טו כו) כי אני ה' רופאך וכן היו הצדיקים עושים בזמן הנבואה גם כי יקרם עון שיחלו לא ידרשו ברופאים רק בנביאים כענין חזקיהו בחלותו (מ"ב כ ב ג) ואמר הכתוב (דהי"ב טז יב) גם בחליו לא דרש את ה' כי ברופאים ואילו היה דבר הרופאים נהוג בהם מה טעם שיזכיר הרופאים אין האשם רק בעבור שלא דרש השם אבל הוא כאשר יאמר אדם לא אכל פלוני מצה בחג המצות כי אם חמץ אבל הדורש השם בנביא לא ידרוש ברופאים ומה חלק לרופאים בבית עושי רצון השם אחר שהבטיח (שמות כג כה) וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך והרופאים אין מעשיהם רק על המאכל והמשקה להזהיר ממנו ולצוות עליו וכך אמרו (ברכות סד) כל עשרין ותרתין שנין דמלך רבה רב יוסף אפילו אומנא לביתיה לא קרא והמשל להם (במדב"ר ט ג) תרעא דלא פתיח למצותא פתיח לאסיא והוא מאמרם (ברכות ס) שאין דרכם של בני אדם ברפואות אלא שנהגו שאילו לא היה דרכם ברפואות יחלה האדם כפי אשר יהיה עליו עונש חטאו ויתרפא ברצון ה' אבל הם נהגו ברפואות והשם הניחם למקרי הטבעים וזו היא כונתם באמרם (שם) ורפא ירפא מכאן שנתנה רשות לרופא לרפאות לא אמרו שנתנה רשות לחולה להתרפאות אלא כיון שחלה החולה ובא להתרפאות כי נהג ברפואות והוא לא היה מעדת השם שחלקם בחיים אין לרופא לאסור עצמו מרפואתו לא מפני חשש שמא ימות בידו אחרי שהוא בקי במלאכה ההיא ולא בעבור שיאמר כי השם לבדו הוא רופא כל בשר שכבר נהגו ועל כן האנשים הנצים שהכו זה את זה באבן או באגרוף (שמות כא יח) יש על המכה תשלומי הרפואה כי התורה לא תסמוך דיניה על הנסים כאשר אמרה (דברים טו יא) כי לא יחדל אביון מקרב הארץ מדעתו שכן יהיה אבל ברצות השם דרכי איש אין לו עסק ברופאים
Yevamot 12b
תני רב ביבי קמיה דרב נחמן שלש נשים משמשות במוך קטנה מעוברת ומניקה קטנה שמא תתעבר ושמא תמות מעוברת שמא תעשה עוברה סנדל מניקה שמא תגמול בנה וימות
§ Incidental to the case of refusal, the Gemara cites a related halakha. Rav Beivai taught a baraita before Rav Naḥman: Three women may engage in relations with a contraceptive resorbent, a soft fabric placed at the entrance to their wombs to prevent conception, despite the fact that this practice is generally prohibited. They are as follows: A minor, a woman who is already pregnant, and a nursing woman. The baraita specifies the reason for each exception: A minor may do so lest she become pregnant and perhaps die; a pregnant woman, lest she be impregnated a second time and her previous fetus becomes deformed into the shape of a sandal fish by being squashed by the pressure of the second fetus. As for a nursing woman, she does so lest she become pregnant and her milk dry up, in which case she will wean her sontoo early, thereby endangering him, and he will die.
ואיזו היא קטנה מבת י"א שנה ויום אחד עד י"ב שנה ויום אחד פחות מכאן ויתר על כן משמשת כדרכה והולכת דברי ר"מ וחכ"א אחת זו ואחת זו משמשת כדרכה והולכת ומן השמים ירחמו משום שנאמר (תהלים קטז, ו) שומר פתאים ה'
And the baraita continues: Who is considered a minor? It is a girl from the age of eleven years and one day until the age of twelve years and one day. If she was younger than this or older than this, she may go ahead and engage in relations in her usual manner. This is the statement of Rabbi Meir. Since it is assumed that a minor who is less than eleven years old cannot become pregnant, she is considered to be in no danger. And the Rabbis say: Both thisone and that one, i.e., in all these cases, she may go ahead and engage in relations in her usual manner, and Heaven will have mercy upon her and prevent any mishap, since it is stated: “The Lord preserves the simple”(Psalms 116:2).
Yevamot 72
א"ר פפא הלכך יומא דעיבא ויומא דשותא לא מהלינן ביה ולא מסוכרינן ביה והאידנא דדשו בה רבים (תהלים קטז, ו) שומר פתאים ה':
Rav Pappa said: Therefore, learn from here that on a cloudy day or on a daythat a south wind [shuta] blows, we may neither circumcise nor let blood [mesokhrinan], owing to the danger involved. But nowadays, when many are accustomed to ignoring these safeguards, the verse “The Lord preserves the simple” (Psalms 116:6) is applied, and it is assumed that they will come to no harm.
Berahot 55b
פתח אידך ואמר האי מאן דחליש יומא קמא לא לגלי כי היכי דלא לתרע מזליה מכאן ואילך לגלי כי הא דרבא כי הוה חליש יומא קמא לא מגלי מכאן ואילך אמר ליה לשמעיה פוק אכריז רבא חלש מאן דרחים לי לבעי עלי רחמי ומאן דסני לי לחדי לי וכתיב בנפל אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך פן יראה ה׳ ורע בעיניו והשיב מעליו אפו
Another began and said: One who is sick should not reveal it on the first day of his illness so that his luck should not suffer; from there on he may reveal it. Like that which Rava does when he falls ill; on the first day he does not reveal it, from there on he says to his servant: Go out and announce: Rava is sick. Those who love me will pray that God have mercy on me and those who hate me will rejoice over my distress. And it is written: “Rejoice not when your enemy falls, and let not your heart be glad when he stumbles; lest the Lord see it, and it displease Him, and He turn away His wrath from him” (Proverbs 24:17–18). The joy of my enemy over my distress will also assist my healing.
את מספר ימיך אמלא תנאי היא דתניא את מספר ימיך אמלא
The resolution of the third contradiction from the verse: “I will fulfill the number of your days,” is subject to a dispute between tanna’im, as it is taught in a baraita: The verse states: “I will fulfill the number of your days”;
50a
אלו שני דורות זכה משלימין לו לא זכה פוחתין לו דברי ר' עקיבא וחכמים אומרים זכה מוסיפים לו לא זכה פוחתין לו
these are the years of the generations, i.e., the allotted lifespan that is preordained for each individual before birth. If he is deserving, God completes his allotted lifespan. If he is not deserving, God reduces hislifespan; this is the statement of Rabbi Akiva. Rabbi Akiva assumes one cannot outlive one’s preordained allotted lifespan. The Rabbis say: If he is deserving, God adds years to his lifespan. If he is not deserving, God reduces his lifespan. According to the Rabbis, Isaiah’s prophecy is referring to one who deserved to have extra years added to his allotted lifespan, and the verse in the Torah is referring to one who deserved to merely complete his lifespan.
מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק כט
איסי בן יהודה אומר מפני מה תלמידי חכמים מתים בלא זמנן לא מפני שמנאפין ולא שגוזלין אלא מפני שהן בוזין בעצמן
Issi ben yehudah dit pourquoi les talmidei hahamim meurent avant leur temps ? pas par ce qu’ils transgressent des interdits sexuels ou par ce qu’ils volent, mais uniquement par ce qu’ils ne prenent pas soin d’eux meme.