©2018 by Uriel Aviges.

  • Rav Uriel Aviges

Korah 5778



Les documents

Ecoute, Israël: l'Éternel est notre Dieu, l'Éternel est un! 5 Tu aimeras l'Éternel, ton Dieu, de tout ton cœur, de toute ton âme et de tout ton pouvoir

"Que l'Éternel, le Dieu des esprits de toute chair, institue un chef sur cette communauté, 17 qui marche sans cesse à leur tête et qui dirige tous leurs mouvements, afin que la communauté de l'Éternel ne soit pas comme un troupeau sans pasteur.

Rashi

Le Eloqim des esprits Pourquoi ces mots ? Il a dit : « Maître de l’univers ! Il est clair et connu devant toi que la pensée de chacun d’eux est différente de celle des autres. Nomme sur eux un chef qui sache accepter chacun selon son tempérament ! » (Midrach Tan‘houma).

כי הולך האדם אל בית עולמו אמר רבי יצחק מלמד שכל צדיק וצדיק נותנין לו מדור לפי כבודו משל למלך שנכנס הוא ועבדיו לעיר כשהן נכנסין כולן בשער אחד נכנסין כשהן לנין כל אחד ואחד נותנין לו מדור לפי כבודו

The Gemara interprets the continuation of the verse cited above: “For a person goes to his eternal home” (Ecclesiastes 12:5). Rabbi Yitzḥak said: This teaches that each and every righteous person is given a dwelling place in the World-to-Come in accordance with his honor. The Gemara offers a parable in which a king enters a city along with his servants. When they enter, they all enter through a single gate; however, when they sleep, each one is given a dwelling place in accordance with his honor. So too, although everyone dies, not everyone receives the same reward in the World-to-Come.

Exode 14 

Comme Pharaon approchait, les enfants d'Israël levèrent les yeux et voici que l'Égyptien était à leur poursuite;

rashi

Partant derrière eux D’un seul cœur et comme un seul homme, d’où l’emploi du singulier (Mekhilta).

Exode 19 2

 Partis de Refidim, ils entrèrent dans le désert de Sinaï et y campèrent, Israël y campa en face de la montagne

Rashi

Israël y campa Comme un seul homme, d’un seul cœur [d’où l’emploi du singulier],

Nombres 16 1

Coré, fils de Yiçhar, fils de Kehath, fils de Lévi, forma un parti avec Dathan et Abirâm, fils d'Elïab, et On, fils de Péleth, descendants de Ruben. 2 Ils s'avancèrent devant Moïse avec deux cent cinquante des enfants d'Israël, princes de la communauté, membres des réunions, personnages notables; 3 et, s'étant attroupés autour de Moïse et d'Aaron, ils leur dirent: "C'en est trop de votre part! Toute la communauté, oui, tous sont des saints, et au milieu d'eux est le Seigneur; pourquoi donc vous érigez-vous en chefs de l'assemblée du Seigneur?"

Rashi

Prit Qora‘h Il « se prit » lui-même pour passer de l’autre côté, pour se séparer de la communauté et se rebiffer contre la prêtrise. C’est ainsi que le rend le Targoum Onqelos : « il se sépara » de la communauté pour chercher querelle. Et ainsi : « Comment ton cœur t’emporte-t-il (yiqa‘h‘ha) » (Iyov 15, 12) – il t’emporte pour te séparer des autres hommes. Autre explication : « Prit Qora‘h » signifie qu’il a « pris » par des paroles les chefs des tribunaux qui étaient en leur sein, de même qu’il est écrit : « “Prends” Aharon » (infra 20, 25) ou bien : « “Prenez” avec vous des paroles, et revenez à Hachem » (Hoché‘a 14, 3) (Midrach Tan‘houma).

Chabat 139

אמר רבי מלאי בשכר וראך ושמח בלבו זכה לחשן המשפט על לבו:

And Rabbi Mallai said: It is stated in the verse: “And the anger of the Lord was kindled against Moses, and He said: Is there not Aaron your brother the Levite, I know that he can surely speak, and also behold, he is coming out to greet you, and he will see you and be glad in his heart” (Exodus 4:14). Rabbi Mallai taught that as reward for Aaron’s lack of jealousy at seeing his brother Moses rise to greatness, as it is stated: “And he will see you and be glad in his heart,” he merited to become the High Priest, and for the breastplate of judgment to rest on his heart.

Sanhedrin 7a

ופליגא דרבי תנחום בר חנילאי דאמר רבי תנחום בר חנילאי לא נאמר מקרא זה אלא כנגד מעשה העגל שנאמר (שמות לב, ה) וירא אהרן ויבן מזבח לפניו מה ראה א"ר בנימין בר יפת א"ר אלעזר ראה חור שזבוח לפניו

§ And the various Sages who offered interpretations of the verse: “And the covetous blesses himself, though he despises the Lord” (Psalms 10:3), disagree with the explanation of Rabbi Tanḥum bar Ḥanilai. As Rabbi Tanḥum bar Ḥanilai says: This verse was stated only with regard to the incident of the Golden Calf, as it is stated: “And Aaron saw this, and he built [vayyiven] an altar [mizbe’aḥ] before it…and said: Tomorrow shall be a feast to the Lord” (Exodus 32:5). What did Aaron see? Rabbi Binyamin bar Yefet says that Rabbi Elazar says: He saw Hur, who had been appointed together with Aaron by Moses to lead the people during Moses’ absence (see Exodus 24:14), slaughtered before him, as he had protested the plan to fashion a calf and had been murdered by the people as a result. The verse is therefore interpreted not as: Aaron built an altar before the calf, but rather: He understood [vayyaven] from the slaughter [mizavuaḥ] before his own eyes; and he then called for a feast.

אמר אי לא שמענא להו השתא עבדו לי כדעבדו בחור ומיקיים בי (איכה ב, כ) אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא ולא הויא להו תקנתא לעולם מוטב דליעבדו לעגל אפשר הויא להו תקנתא בתשובה

Aaron said to himself: If I do not listen to them now, they will do to me as they did to Hur, and the verse: “Shall the priest and the prophet be slain in the sanctuary of the Lord?” (Lamentations 2:20), will be fulfilled through me, and they will never have a remedy for such a sin. It is better for them to worship the calf, as it is possible they will have a remedy through repentance. Nevertheless, according to Rabbi Tanḥum bar Ḥanilai, whoever praises Aaron for this compromise is provoking God.

Nombres 17 13

Il s'interposa ainsi entre les morts et les vivants, et la mortalité s'arrêta.

Rashi

Il se tint entre les morts… Il empoigna l’ange et le retint de force. L’ange lui dit : « Laisse-moi exécuter ma mission ! » [Aharon] rétorqua : « Mochè m’a ordonné de te retenir. » L’ange lui répliqua : « Je suis l’envoyé de Hachem, et toi tu n’es que celui de Mochè ! » Aharon fit remarquer : « Mochè ne dit jamais rien de lui-même, mais il s’exprime toujours sur l’ordre du Tout-Puissant. Et si tu ne me crois pas, le Saint béni soit-Il et Mochè se trouvent à l’entrée du tabernacle. Viens avec moi et demande-leur ! » C’est ce que veulent dire les mots : « Aharon retourna vers Mochè » (verset 15) (Midrach Tan‘houma)

Kidushin 31b

אמר רבי אבהו כגון אבימי ברי קיים מצות כיבוד חמשה בני סמכי הוה ליה לאבימי בחיי אביו וכי הוה אתא רבי אבהו קרי אבבא רהיט ואזיל ופתח ליה ואמר אין אין עד דמטאי התם

Rabbi Abbahu said: One such as Avimi, my son, properly fulfilled the mitzva of honoring his parents. The Gemara relates: Avimi had five sons during his father’s lifetime who were ordained to issue halakhic rulings, and he too was ordained. And yet when Rabbi Abbahu, his father, came and called at the gate to enter, Avimi would himself run and go to open the door for him. And before he arrived there, he would already say: Yes, yes, so that his father would not think that he was being ignored.

יומא חד אמר ליה אשקיין מיא אדאייתי ליה נמנם גחין קאי עליה עד דאיתער איסתייעא מילתיה ודרש אבימי (תהלים עט, א) מזמור לאסף

One day Rabbi Abbahu said to Avimi his son: Give me water to drink. Before he brought him the water, Rabbi Abbahu dozed off. Avimi bent over and stood over him until his father awoke. The performance of this mitzva aided him, i.e., as a reward God helped him in his studies, and Avimi succeeded in homiletically interpreting the psalm: “A song to Asaph” (Psalms 79).

Tosafot

אך יש במדרש שאסף אמר שירה על שטבעו בארץ שעריה משל לשפחה שהלכה לשאוב מים מן הבאר ונפל כדה לבאר והיתה מצטערת ובוכה עד שבאתה שפחת המלך לשאוב ובידה כלי של זהב ונפל אותו כלי שם התחילה הראשונה לשורר ואמרה עד עכשיו לא הייתי סבורה שיוציא שום אדם כדי שהוא של חרס מן הבאר שאינו נחשב ועכשיו מי שיוציא אותו של זהב יוציא כדי עמו כך בני קרח שהיו בלועים כשראו שטבעו בארץ שעריה אמרו שירה אמרו מי שיוציא השערים יוציא גם אותנו לכך אמר אסף מזמור שהוא ממשפחת קרח: