• Rav Uriel Aviges

Houkat 5776


Les documents

L'homme pur fera donc aspersion sur l'impur, au troisième et au septième jour; et lorsqu'il l'aura purifié le septième jour, l'autre lavera ses vêtements, se baignera dans l'eau, et sera pur le soir. 20 Mais l'individu qui, devenu impur, ne se purifierait pas, celui-là sera retranché du sein de l'assemblée, car il a souillé le sanctuaire du Seigneur: l'eau lustrale n'a pas été jetée sur lui, il reste impur. 21 Ce sera pour eux une règle invariable. Quant à celui qui aura fait aspersion de l'eau lustrale, il lavera ses vêtements, et celui qui touchera à l'eau lustrale sera impur jusqu'au soir.22 Tout ce que touchera l'impur sera souillé; et la personne qui le touchera sera souillée jusqu'au soir."

 Les enfants d'Israël, toute la communauté, arrivèrent au désert de Cîn, dans le premier mois, et le peuple s'arrêta à Kadêch. Miryam mourut en ce lieu et y fut ensevelie. 2 Or, la communauté manqua d'eau, et ils s'ameutèrent contre Moïse et Aaron; 3 et le peuple chercha querelle à Moïse, et ils parlèrent ainsi: "Ah! Que ne sommes-nous morts quand sont morts nos frères devant l'Éternel! 4 Et pourquoi avez-vous conduit le peuple de Dieu dans ce désert, pour y périr, nous et notre bétail? 5 Et pourquoi nous avez-vous fait quitter l'Egypte pour nous amener en ce méchant pays, qui n'est pas un pays de culture, où il n'y a ni figuiers, ni vignes, ni grenadiers, ni eau à boire!"

Rashi

Miriam y mourut Pourquoi le récit de la mort de Miriam fait-il immédiatement suite au chapitre sur la vache rousse ? Pour t’enseigner que, de même que les offrandes procurent l’expiation, de même la mort des justes procure-t-elle l’expiation (Mo‘éd qatan 28a).

תלמוד בבלי מסכת שבת דף לג עמוד ב

דאמר רבי גוריון, ואיתימא רב יוסף ברבי שמעיה: בזמן שהצדיקים בדור - צדיקים נתפסים על הדור, אין צדיקים בדור - תינוקות של בית רבן נתפסים על הדור. אמר רבי יצחק בר זעירי ואמרי לה אמר רבי שמעון בן נזירא: מאי קראה - אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן וגו' ואמרינן: גדיים הממושכנין על הרועים.

רש"י מסכת שבת דף לג עמוד ב

אם לא תדעי לך - לשמור מצותי - צאי לך ובקשי רחמים בזכות עקבי הצאן - אבות הראשונים שהיו רגלי הצאן וחזוקם, ורעי בזכותן את גדיותיך - תינוקות שלך, שלא יתפשו על משכנות הרועים - רועי הדור ופרנסיו.

For R. Gorion-others state, R. Joseph son of R. Shemaiah-said: When there are righteous men in the generation, the righteous are seized [by death] for the [sins of the] generation; when there are no righteous in a generation, school-children are seized for the generation.13  R. Isaac b. Ze'iri others state, R. Simeon b. Neizra-said: Which verse [teaches this]? If thou know not, O thou, fairest among women, Go thy way forth by the footsteps of the flock, etc.,14  and we interpret this as [referring to] the goats which are taken in pledge for the [debts of the] shepherds.

במדבר רבה (וילנא) פרשת חקת פרשה יט סימן א

א זאת חקת זש"ה =זה שאמר הכתוב= (איוב יד) מי יתן טהור מטמא לא אחד, כגון אברהם מתרח, חזקיה מאחז, יאשיה מאמון, מרדכי משמעי, ישראל מעובדי כוכבים, העולם הבא מעולם הזה מי עשה כן מי צוה כן מי גזר כן לא יחידו של עולם,

תלמוד בבלי מסכת נדה דף ט עמוד א

תניא נמי הכי: דם נעכר ונעשה חלב - דברי ר"מ, רבי יוסי אומר: אבריה מתפרקין, ואין נפשה חוזרת עליה עד עשרים וארבע חדש. א"ר אלעאי: מאי טעמא דר"מ - דכתיב מי יתן טהור מטמא לא אחד. ורבנן - א"ר יוחנן: זו שכבת זרע, שהוא - טמא, ואדם הנוצר ממנו - טהור. ור"א אומר: אלו מי הנדה, שהמזה ומזין עליו - טהור, ונוגע - טמא. ומזה טהור? והכתיב: ומזה מי הנדה יכבס בגדיו! מאי מזה - נוגע. והכתיב מזה, והכתיב נוגע? ועוד, מזה - בעי כבוס, נוגע - לא בעי כבוס! אלא: מאי מזה - נושא. וליכתוב נושא! קמ"ל - דעד דדרי כשיעור הזאה.

תוספות מסכת נדה דף ט עמוד א

מאי מזה נושא - וא"ת ומנ"ל לאפוקי קרא ממשמעותיה וי"ל מדכתיב והזה הטהור על הטמא משמע שהוא טהור לעולם ואף על גב דדרשינן נמי (ביומא דף מג:) הטהור מכלל שהוא טמא לימד על טבול יום שטהור בפרה תרתי ש"מ

רמב"ם הלכות פרה אדומה פרק טו הלכה א

הנוגע במי חטאת שלא לצורך הזאה בין אדם בין כלים טמא ואינו מטמא בגדים בשעת מגעו, שנאמר והנוגע במי הנדה יטמא עד הערב הנה למדת שמי הנדה אב מאבות הטומאות של תורה, וטומאת מגען בכל שהוא ואם היה בהן כדי הזאה מטמאין במגע ובמשא, והנוגע בהן או שנושאן שלא לצורך מטמא בגדים בשעת מגעו או בשעת משאו עד שיפרוש ממטמאיו שנאמר ומזה מי הנדה יכבס בגדיו אינו מדבר במזה על הטמא אם טיהר את הטמא קל וחומר שיהיה הוא טהור מפי השמועה למדו שזה שנאמר בתורה ומזה מי הנדה לא נאמר אלא לשיעור שהנוגע או הנושא מי נדה שיש בהן כדי הזייה שלא לצורך הזאה טמא ומטמא בגדים דין תורה,

בראשית רבה (וילנא) פרשת נח פרשה לו

אמר רבי ברכיה חביב משה מנח, נח משנקרא איש צדיק נקרא איש אדמה, אבל משה משנקרא איש מצרי נקרא איש האלהים,

רש"י בראשית פרק ו

את האלהים התהלך נח - ובאברהם הוא אומר (יז א) התהלך לפני, (כד מ) אשר התהלכתי לפניו, נח היה צריך סעד לתומכו, אבל אברהם היה מתחזק ומהלך בצדקו מאליו:

Ceci est l'histoire de Noé. Noé fut un homme juste, irréprochable, entre ses contemporains; il se conduisit selon Dieu.

rashi

Noa‘h marchait avec Eloqim Tandis qu’il est écrit à propos d’Avraham : « marche devant moi et sois intègre » (infra 17, 1), « Hachem, devant qui j’ai marché » (infra 24, 40). Noa‘h avait besoin d’un appui qui le soutînt, alors qu’Avraham était assez fort et marchait dans sa piété, de lui-même.

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) ואשה אחת מנשי בני הנביאים עמו144

ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמר וגו' זה הוא שנאמר ברוח הקדש על ידי שלמה מלך ישראל שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל, כשביקש הקדוש ברוך הוא לבראות חוה ראה שיוצאות ממנה [נשי] דור המבול ודור הפלגה שמחטיאות את בניו, וחזר וראה שיוצאות ממנה שרה רבקה רחל ולאה. וראה שיוצאת ממנה איזבל שמחטיאה את נביאי הבעל, וחזר וראה שיוצאת ממנה אשת עובדיה שמכלכלת בני הנביאים. אמר אם אני בורא חוה שנקראת אחת (לא) [אפילו] בשביל אחת דיי, שנאמר ויקח אחת מצלעותיו.

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) ואשה אחת מנשי בני הנביאים עמוד 145

ד"א צעקה, וצעקה מאתים ושבעים ואחת פעמים, שכן לאמר בגימטריא. והנושה בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים, כיון שהלכה לבית הקברות היתה קורא ירא אלהים! והיו כל המתים מתרגשין ואומרים למי את קורא ירא אלהים? ארבעה נקראו ירא אלהים, ואלה הן אברהם ויוסף ועובדיה ואיוב. אם לאברהם את קורא אינו פנוי לו שהוא ושטן עומדים בדין, אם ליוסף את קורא אינו פנוי לו שהוא ואחיו עומדים בדין שמכרו אותו, ואם לאיוב את קורא אינו פנוי לו שחרב את ביתו ומתו בניו ועומד הוא ושטן בדין. אמרה להם איני קורא אלא מי שקוראין בו ירא את ה' מאד. כיון שהכירו בה שאשת עובדיה היא הלכה ונטלה עפר וזרקה על ראשה ומתפלשת בעצמה ואמרה לו בעלי! בעלי חובך מבקשים חובך ובאו לגבות שני בניך בחוב שלהם, ולא כך אמרתי לך בשעת פרידתך מה יהיה על זרעיך, ואמרת לי כך הבטיחני הקדוש ברוך הוא עזבה יתומיך אני אחיה אותם ואלמנותיך עלי תבטיחו, ועכשיו בניך הקדושים היאך גדלו בבית אחאב ואיזבל! ואף בניו פשטו ידיהם ואמרו קבלינו אבא קבלינו אבא! שאין עוזר לנו. לכן יצאת בת קול ואמרה לה לכי אצל אלישע, הלכה אצלו היא ובניה בשקן, מניחים ידיהם על ראשם. כיון שראה אלישע הכיר בה שמקבר בעלה היא ובניה באין, אמר לה כלום יש דבר לאותו צדיק בביתו? אמרה לו לא. אמר לה כלום מברכים על שולחן ריקם? אמרה לו יש כלי שמן ויש בו לחלוחית של שמן, אמר לה תנוח דעתך שהנחת דעתי, אין הברכה מצויה אלא בשמן, ואף באהל מועד אין מדליקין אלא בשמן זית, ואף מלכים אינן נמשחים אלא בשמן, ואף משוח מלחמה לא נמשח אלא בשמן, אמר לה לכי ושאלי לך כלים ומי שיש לו כלי

מלכים א פרק ג

(ז) ועתה יקוק אלהי אתה המלכת את עבדך תחת דוד אבי ואנכי נער קטן לא אדע צאת ובא:

(ח) ועבדך בתוך עמך אשר בחרת עם רב אשר לא ימנה ולא יספר מרב:

(ט) ונתת לעבדך לב שמע לשפט את עמך להבין בין טוב לרע כי מי יוכל לשפט את עמך הכבד הזה:

(י) וייטב הדבר בעיני אדני כי שאל שלמה את הדבר הזה:

(יא) ויאמר אלהים אליו יען אשר שאלת את הדבר הזה ולא שאלת לך ימים רבים ולא שאלת לך עשר ולא שאלת נפש איביך ושאלת לך הבין לשמע משפט:

(יב) הנה עשיתי כדבריך הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא  היה לפניך ואחריך לא יקום כמוך:

(יג) וגם אשר לא שאלת נתתי לך גם עשר גם כבוד אשר לא היה כמוך איש במלכים כל ימיך:

rashi

Quant à l’explication midrachique, je l’ai découverte comme suit dans les écrits de Rabi Mochè Hadarchan : « Ils prendront vers toi » (verset 2) – de leurs propres troupeaux. De même qu’ils se sont arraché leurs propres pendants d’or pour la fabrication du veau (Chemoth 32, 3), de même prélèveront-ils sur leurs propres biens l’instrument d’expiation. « Une vache rousse » – Cela ressemble au fils d’une servante qui aura souillé le palais du roi. Vienne sa mère nettoyer les immondices ! De même, vienne une vache pour faire expier

©2018 by Uriel Aviges.