©2018 by Uriel Aviges.

  • Rav Uriel Aviges

9 Av 5779



Les documents

Deutéronome chapitre 8 verset 5

Tes vêtements ne se sont pas usés sur toi, tes pieds n'ont pas été meurtris, durant ces quarante années. 5 Tu reconnaîtras donc en ta conscience que si l'Éternel, ton Dieu, te châtie, c'est comme un père châtie son fils;

Nombres 9 17

Chaque fois que la nuée s'élevait de dessus la tente, aussitôt les enfants d'Israël levaient le camp; puis, à l'endroit où se fixait la nuée, là s'arrêtaient les enfants d'Israël. 18 C'est sur l'ordre du Seigneur que partaient les enfants d'Israël, sur l'ordre du Seigneur qu'ils s'arrêtaient: tant que la nuée restait fixée sur le tabernacle, ils demeuraient campés. 19 Lors même que la nuée stationnait longtemps au-dessus du tabernacle, les enfants d'Israël, fidèles à l'observance du Seigneur, ne

partaient point. 20 Parfois la nuée ne restait qu'un certain nombre de jours sur le tabernacle: ils avaient campé à la voix de l'Éternel, à la voix de l'Éternel ils partaient. 21 Parfois la nuée demeurait du soir jusqu'au matin, et quand elle se retirait le matin on partait; ou bien un jour et une nuit, et quand elle se retirait, l'on partait. 22 Ou bien deux jours, ou un mois, ou une année entière, selon que la nuée prolongeait sa station sur le tabernacle, les enfants d'Israël restaient campés sans partir; puis, quand elle se retirait, ils levaient le camp. 23 A la voix de l'Éternel ils faisaient halte, à sa voix ils décampaient, gardant ainsi l'observance de l'Éternel, d'après l'ordre divin transmis par Moïse.

Guittin 56

Les autorités romaines envoyèrent alors Vespasien César contre les Juifs. Il est venu et a assiégé Jérusalem pendant trois ans. Il y avait à cette époque à Jérusalem ces trois gens riches: Nakdimon ben Guryon, ben Kalba Savua, et ben Tzitzit HaKesat. La Gemara explique leurs noms: Nakdimon ben Guryon a été appelé par ce nom parce que le soleil brillait [nakad] en son nom, comme il est apparenté ailleurs (voir Ta'anit 19b) que le soleil une fois continué à briller afin de l'empêcher de subir une perte substantielle. Ben Kalba Savua a été appelé ainsi parce que tous ceux qui sont entrés dans sa maison quand il avait faim comme un chien [kelev] sortaient rassasiés [save'a]. Ben Tzitzit HaKesat a été mentionné par ce nom parce que ses franges rituelles [tzitzit] traînaient sur des couvertures [keset], ce qui signifie qu'il ne marchait pas dans la rue avec ses pieds sur le sol, mais plutôt ils placeaient des couvertures sous lui. Il y a ceux qui disent que son siège [kiseh] a été trouvé parmi les nobles de Rome, ce qui signifie qu'il siégeait parmi eux.

Ketubot 66

À propos de la fille de Nakdimon ben Guryon, la Guemara raconte ce qu’elle est devenue par la suite: Les Sages ont enseigné: Il y a eu un incident impliquant Rabban Yo Zanan ben Zakkai. Alors qu'il montait sur un âne et quittait Jérusalem, et que ses étudiants le suivaient pour apprendre de lui, il a vu une certaine jeune femme qui recueillait de l'orge parmi les excréments des animaux arabes. Elle était si pauvre qu'elle vivait de l'orge non digérée dans les excréments. Quand elle l'a vu, elle s'est enveloppée dans ses cheveux, car elle n'avait rien d'autre pour se couvrir, et s'est tenue devant lui.

Elle lui dit: Mon maitre, soutiens-moi ! Il ne la reconnut pas, alors il lui dit: Ma fille, qui es-tu? Elle lui dit: Je suis la fille de Nakdimon ben Guryon. Il lui dit: Ma fille, l’argent de la maison de ton père, où est-il allé? Comment es-tu devenu si pauvre? Elle lui dit: Mon professeur, n'est-ce pas qu'ils disent un tel proverbe à Jérusalem: Il manque du sel pour de l'argent [ḥaser]? Il n'y a rien pour le préserver et l'empêcher de se perdre. Et certains disent que le proverbe affirme que la gentillesse [esed] est un bon moyen de gagner de l’argent, c’est-à-dire que l’utiliser pour des actes de gentillesse le conserve. Il continua de lui demander: Et l’argent de la maison de ton beau-père, qui était utilisé à bon escient, pour des actes de bienfaisance, où est-il? Elle lui dit: Celui-ci est venu et a détruit celui-ci; tout l'argent était réuni et tout était perdu ensemble.

Elle lui dit: Mon maitre, te souviens-tu de la signature de mon contrat de mariage? Il a dit à ses étudiants: Je me souviens que, lorsque j’ai signé le contrat de mariage de cette femme, je lisais qu’il contenait un millier de milliers, c’est-à-dire un million de dinars-or en guise de dot de la maison de son père en plus de ce qui lui a été promis du cote de son beau-père. Rabban Yoḥanan ben Zakkai a pleuré et a dit: Quel bonheur avez-vous, Israël, car quand Israël accomplit la volonté de l'omniprésent, aucune nation ni aucune langue ne peut les gouverner; et quand Israël n'accomplit pas la volonté de l'Omniprésent, il les remet entre les mains d'une nation humble. Non seulement ils sont livrés entre les mains d’une nation humble, mais également entre les mains des animaux d’une nation humble, comme dans le cas pitoyable de la fille de Nakdimon.

Meguilah 6b

§ Ayant mentionné Rome, la Guemara cite ce que Ulla a dit. L’Italie grecque, c’est-à-dire le sud de l’Italie, est la grande ville de Rome et elle compte trois cents parasang [parsa] sur trois cents. Il compte trois cent soixante-cinq marchés, ce qui correspond au nombre de jours de l'année solaire. Le plus petit de tous est le marché des vendeurs de volaille, (16 miles par seize miles.) Et le roi, c’est-à-dire l’empereur de Rome, dîne chaque jour dans l’un d’eux.

Et celui qui réside dans la ville, même s’il n’y est pas né, reçoit une indemnité pour ses frais de subsistance du palais du roi. Et celui qui y est né, même s’il n’y habite pas, reçoit également une allocation du palais du roi. Et il y a trois mille bains publics dans la ville, et cinq cents ouvertures qui laissent la fumée des bains publics derrière les murs d’une manière qui ne noircit pas les murs eux-mêmes. Un côté de la ville est bordé par la mer, un côté par des montagnes et des collines, un côté par une barrière de fer et un autre par des graviers [ḥulsit] et des marais.

משך חכמה ויקרא פרק כו

הנה דרך ההשגחה כי ינוחו משך שנים קרוב למאה או מאתיים. ואחר זה יקום רוח סערה, ויפוץ המון גליו, וכלה יבלה יהרוס ישטוף לא יחמול, עד כי נפזרים בדודים, ירוצו יברחו למקום רחוק, ושם יתאחדו, יהיו לגוי, יוגדל תורתם, חכמתם יעשו חיל, עד כי ישכח היותו גר בארץ נכריה, יחשוב כי זה מקום מחצבתו, בל יצפה לישועת ה' הרוחניות בזמן המיועד. שם יבא רוח סערה עוד יותר חזק, יזכיר אותו בקול סואן ברעש - "יהודי אתה ומי שמך לאיש, לך לך אל ארץ אשר לא ידעת"!

ככה יחליף מצב הישראלי וקיומו בעמים, כאשר עין המשכיל יראה בספר דברי הימים. וזה לשתי סיבות: לקיום הדת האמיתי וטהרתו, ולקיום האומה. כי כאשר ינוח ישראל בעמים יפריח ויגדל תורתו ופלפולו, ובניו יעשו חיל,

יתגדרו נגד אבותיהם, כי ככה חפץ האדם אשר האחרון יחדש יוסיף אומץ מה שהיה נעלם מדור הישן. וזה בחכמות האנושית, אשר מקורן מחצבת שכל האנושי והנסיון, בזה יתגדרו האחרונים יוסיפו אומץ, כאשר עינינו רואות בכל דור. לא כן הדת הא - לוקי הניתן מן השמים, ומקורו לא על ארץ חוצב. הלא אם היה בארץ ישראל מלפנים, הלא היה להם להתגדר בתיקון האומה כל אחד לפי דורו - בית דין הגדול היה יכול לבטל את דברי בית דין הקודם. ומה שנדרש ב - י"ג מידות, אף בית דין קטן היה יכול להראות אופן הישר בעיניהם. וראה ביום הכיפורים לענין שעורים מה שאמרו, שבדיני נפשות הוא כל אחד כפי הסכם חכמי דורו איזה שעור קצוב, יעויין שם. ומלבד זה היה תמיד הופעה א - לקית רוחנית, מלבד מקדש ראשון, ששרה עליהם הרוח, והיו נביאים ובני נביאים, ואסיפת בעלי חכמה והטהרה המוכשרים לזה, כאשר כתב הרמב"ם בהלכות יסודי התורה, והיה אורים ותומים. אף במקדש שני אמרו ששם שואבים רוח הקודש, והיה גלוי אור א - לקי תמיד חופף, אשר לא ידעו הדור מלפנים. ומההנהגה של האומה בענינים הזמניים, כאשר היה המשפט מסור להם לדון להוראת שעה, שהשעה היה צריכה לכך.

Il se trouve que chaque génération veux renouveler et inventer quelque chose qui lui permettrait de dépasser la précédente. Or dans les sciences humaines, qui sont basées sur la compréhension et l’expérience il est facile pour chaque génération de créer quelque chose de nouveau. Mais la religion juive. elle, est le fruit d’une révélation donc il est très difficile de la renouveler…

Or. a l’epoque du temple, la torah pouvait être renouvelée par les sages de chaque génération , puisque ce sont ces sages qui décidaient des mesures, et de plus lorsque l’on utilise les 13 méthodes d’interprétation, a l’époque du temple une génération avait le droit de s’opposer a la précédente, et pour plusieurs raisons il était possible a chaque génération de renouveler la torah.

לא כן בגולה, שנתמעט הקיבוץ והאסיפה בלימוד התורה, שמטעם זה אין רשות לשום בית דין לחדש דבר, כמו שכתב הרמב"ם בהקדמתו לספר משנה תורה, ואין שום חוזה ונביא, ומחיצה של ברזל מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים. כך היה דרכה של האומה, שכאשר יכנסו לארץ נכריה, יהיו אינם בני תורה, כאשר נדלדלו מן הצרות והגזירות והגירוש, ואח"כ יתעורר בהם רוח א - לקי השואף בם להשיבם למקור חוצבו מחצבת קדשם, ילמדו, ירביצו תורה, יעשו נפלאות, עד כי יעמוד קרן התורה על רומו ושיאו. הלא אין ביד הדור להוסיף מה, להתגדר נגד אבותם! מה יעשה חפץ האדם העשוי להתגדר ולחדש? יבקר ברעיון כוזב את אשר הנחילו אבותינו, ישער חדשות בשכוח מה היה לאומתו בהתנודדו בים התלאות, ויהיה מה. עוד מעט ישוב לאמר "שקר נחלו אבותינו", והישראלי בכלל ישכח מחצבתו ויחשב לאזרח רענן. יעזוב לימודי דתו, ללמוד לשונות לא לו, יליף מקלקלתא ולא יליף מתקנא, יחשוב כי ברלין היא ירושלים, וכמקולקלים שבהם עשיתם כמתוקנים לא עשיתם. "ואל תשמח ישראל אל גיל כעמים" (הושע ט, א).

Or ce n’est pas le cas des juifs en exils, qui ne peuvent pas renouveler la torah, ainsi une génération ne peut trouver un sens a son existence, que lorsqu’elle décide de reconstruire le judaïsme dans un autre pays lorsque les juifs sont forces de quitter l’ancien, ou bien si les nom juifs ont détruit la communauté par des pogromes ou de l’assimilation.

אז יבוא רוח סועה וסער, יעקור אותו מגזעו יניחהו לגוי מרחוק אשר לא למד לשונו, ידע כי הוא גר, לשונו שפת קדשנו, ולשונות זרים כלבוש יחלוף, ומחצבתו הוא גזע ישראל, ותנחומיו ניחומי נביאי ה', אשר ניבאו על גזע ישי באחרית הימים. ובטלטולו ישכח תורתו, עומקה ופלפולה, ושם ינוח מעט, יתעורר ברגש קודש, ובניו יוסיפו אומץ, ובחוריו יעשו חיל בתורת ה', יתגדרו לפשט תורה בזה הגבול, אשר כבר נשכחה, ובזה יתקיים ויחזק אומץ. כה דרך ישראל מיום היותו מתנודד - פוק חזי אמירות דברים בספר אור זרוע סוף הלכות תפילה בתשובה מר"א מביהם ז"ל מעמד האומה בארצות פר"א, יעויין שם!

27 views